ש"ז, בכנ' כְּתָבָהּ, כְּתָבָם, — א) הסימנים המצוירים שהם משמשים כאותיות להברת הקולות, die Schrift; caractères; character: וישלח ספרים אל כל מדינות המלך אל מדינה ומדינה כִּכְתָבָהּ ואל עם ועם כלשונו (אסת' א כב).  ואל היהודים כִּכְתָבָם וכלשונם (שם ח ט). — ובתו"מ: ארבעה לשונות נאין להשתמש בהן העולם ואלו הן לעז לזמר וכו' עברי לדיבור ויש אומרים אף אשורי לכתב אשורי יש בו כתב ואין בו לשון עברי יש בו לשון ואין בו כתב בחרו להם (היהודים בימי עזרא) כתב אשורי ולשון עברי' (ירוש' סוט' ז כא ג).  כתב אשורי ניתנה התורה וכו' ככתב ספרים כן כתב תפילין ומזוזות ( שם מגי' א עא ג).  כתב (ספר תורה) בכל לשון בכל כתבים לא יקרא בו עד שתהא כתובה אשורית (סופרים א ו). — ובמשמ' מלים כתובות, דברים רשומים באותיות, Geschribenes; écrit; writing: הכל בִּכְתָב מיד יי' עלי השכיל כל מלאכות התבנית (דהי"א כח יט).  אבל אגיד לך את הרשום בִּכְתָב אמת (דני' י כא). — ואמר בן סירא: על כן מראש התיצבתי והתבוננתי ובכתב הנחתי מעשי אל כלם טובים לכל צורך בעתו יספוקו (ב"ס גני' לט לב-לג).  חוקרי מזמור על חוק ונושאי משל בכתב (שם מד ה).  לזכרון בכתב חרות למספר שבטי ישראל (שם מה יא).— ובתו"מ: כתב אות אחת סמוך לכתב וכתב על גבי כתב (שבת יב ה).  הרחיק את העדים מן הכתב מלא שני שיטין  וכו' כמה יהו עדים רחוקין מן הכתב ויהא כשר כדי שנקרין עמו (תוספתא גיט' ט יא).  בשעה שהכתב רבה על הנקודות את דורש את הכתב ומסלק את הנקודה ובשעה שהנקודה רבה על הכתב את דורש הנקודה ומסלק את הכתב (ירוש' פסח' ח לו ד).  ספר שאין עליו מפה הופכו על הכתב כדי שלא יתבזה הכתב (שם מגי' א עא ד).  כתבו (את הגט) על טס של זהב ואמר לה מקום הכתב שליך ובין השיטים שלי (שם גיט' ב מד:).  נמצאת השורה בין כתב ובין ריוח מאה עשרים וארבע אצבעות (תשו' הגא', גנז"ב דף 35). — °כְּתַב סתרים והוא בענין כתב סתרים שמשתמשים בו המלכים וכו' שאפשר לכתוב כתב שאם יקראוהו עשרה בני אדם כל אחד יבין דבר זולת חברו (יש"ר מקנדיה, מצרף לחכמ' יא). — *כְּתַב ידו של פלוני, צורת הכתב שלו: נאמן אדם לומר זה כתב ידו של אבא וזה כתב ידו של רבי וזה כתב ידו של אחי (כתוב' ב י).  העדים שאמרו כתב ידנו הוא זה אבל אנוסים היינו וכו' הרי אלו נאמנים ואם יש עדים שהוא כתב ידם או שהיה כתב ידם יוצא ממקום אחר אינן נאמנין זה אומר זה כתב ידי וזה כתב ידו של חברי וכו' נאמן אדם לומר זה כתב ידי (שם ג-ד).  אמרו עליו על ר' יוסי הכהן (ויש אומרים) על ר' יוסי החסיד שלא נמצא כתב ידו ביד עכו"ם מעולם (שבת יט.).  אמר לו המלך ומה אתה מבקש שאתרצה לה  הבא הנייר והלבלר משלך והרי כתב ידי (מד"ר דבר' ג).  ומצאתי גירסא זו בספר כתב ידו של רבינו גרשום בן יהודה (רש"י סוכ' מ.).  °כְּתַב יד, כִּתְבֵי יד, ספר כתוב בידי אדם, לא נדפס בדפוס, Handschrift, manuscript  נהוג בספרות החדשה ובדבור העברי. — ב)  * מלאכת הכתיבה: עשרה דברים נבראו בערב שבת ואלו הן הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן והמטה והשמיר הכתב והמכתב והלוחות (אבות ה ו).  תורי זהב נעשה לך זה הכתב עם נקדות הכסף זה הסרגל (מד"ר שה"ש, תורי זהב). — והמעשה לכתב: אדם מישראל שקידש אשה מי צריך ליתן שכר כתב קדושין ( מד"ר דבר' ג). — *בִּכְתָּב, ההפך מן על פה: נאמרו דברים בפה ונאמרו דברים בכתב ואין אנו יודעין אי זה מהן חביב וכו' אם שימרת מה שבפה וקיימת מה שבכתב אתה מקבל שכר (ירוש' פאה ב יז.).  א"ר אלעזר תורה רוב בכתב ומיעוט על פה (גיט' ס:).  דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב ושבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה ( תמור' יד:).  אמר (משה) לפניו רבש"ע אכתוב אותה (את התורה) להם אמר לו איני מבקש ליתנה להם בכתב מפני שגלוי שאוה"ע עתידין לשלוט בהם וליטול אותה מהם וכו' ומה אני עושה להם נותן את המקרא בכתב והמשנה והתלמוד וההגדה בעל פה (מד,ר שמות מז).  ואם המרת אותו ועשית מה שבעל פה בכתב ומה שבכתב בעל פה אינך מקבל שכר (שם), ועי' תורה.  — דבר כִּכְתָבוֹ, כמו שהוא כתוב: במקדש אומר את השם (בברכת כהנים) ככתבו ובמדינה ככינויו ( סוט' ז ו).  אמר ר' הילא יאמרו הדברים (האמורים בפסוק לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה) ככתבן (ירוש' יבמ' ח ח ד).  ר"י אומר דברים ככתבן לגר בנתינה ולנכרי במכירה (בבלי פסח' כא:). — ג) דבר כתוב, גליון, מגלה, Schriftstück; écrit; writing: בסוד עמי לא יהיו וּבִכְתָב בית ישראל לא יכתבו (יחזק' יג ט).  ויאמר חורם מלך צר בִּכְתָב וישלח אל שלמה (דהי"ב ב י).  כי כְתָב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב (אסת' ח ח).  ואת פתשגן כְּתָב הדת אשר נתן בשושן להשמידם נתן לו (שם ד ח).  אלה בקשו כְתָבָם המתיחשים ולא נמצאו (עזר' ב סב). —  ובתו"מ: לא במסורת אני אומר לכם וכו' לא כתבים אני משגר לכם לא עדים אני מעמיד אלא אתם ראיתם (מכי' יתרו ב).  משל לכתבין של מלך שנכנסו למדינה וכל מדינה ומדינה שהיו כתבין מגיעין היו בני המדינה עומדין על רגליהן ופורעין את ראשיהם וקוראים אותם באימה וביראה ( מד"ר ויקר' יא). —  *כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, בפרט התורה והנביאים: כל כתבי הקדש מצילין אותן מפני הדליקה בין שקורין בהם ובין שאין קורים בהם (שבת טז א).  בזמן ששניהם רוצים אפילו בפחות מכאן יחלוקו וכתבי הקדש אעפ"י ששניהם רוצים לא יחלוקו (ב"ב א ו). — °וכמו אגרת, מכתב: ושמעון טוען שהגיע כתבך אלי לתת לאבי וראובן אומר לא כתבתי אלא לתת לאביך (תשו' הגא', הרכבי נט). — °כְּתַב חליפים, עי' *חָלִיף, והוסיפה: ראובן הוציא כתב חליפים על שמעון וכו' (שו"ת דברי ריבות תד).  ראובן היה חייב לשמעון מנה בעד כתב חליפין ונפטר לבית עולמו (תשו' מהרש"ך ב קעו). — °וכתב חלוף, עי' חִלּוּף, והוסיפה: כדרך הסוחרים השולחים ממונם לפקידיהם במקום אחר אשר ע"י כתבי חלוף מסודרים יפרעו סך כך וכך לפלוני מהממון שיש להם (בינה לעתים מו). — °כְּתַב תִּיּוּר, כתב שנֹתנת הממשלה לאדם בלכתו בדרך, כתוב בו שמו של בעל הכתב ומהותו וכדו': בדרך לא עבר בה איש יהודי מבלי כתב תיור מיוחד ( יעבץ, מגלת ספר פא). — °כְּתָב עִתִּי, כִּתְבֵי עִתִּים, כמו § עִתּוֹן: בדמשק היה משפטי לקבוע ישיבתי שעה אחת ליום באחד מבתי המשתה הגדולים לקרוא את כתבי העתים ולשמוע את השיחות אשר בני מרום העם משוחחים איש את רעהו (מא" ג, דביר, ליל שמור' א).  בעל הבית יצא מעל פני בפחי נפש להודיע את נזקי לפקידי העיר ולפרסמו בכתבי העתים (שם ב).  גם אל הצרפתים במקור נדפס "צפרתים". ערכתי שיחי בספר ערוך בשפת צרפת אשר נדפס עד תומו בכתבי העתים (שם ב, מכת' מסחור). — ואמר המשורר: זה עשה עשר וילך אי כתים, וזה המיר דתו נמכר לעקר, ובישראל אין אז כתבי העתים, לדרוש אחרי הבעלים להכחיש שמועות שקר (יל"ג, קוצו של יוד).  ובנחה לא לא יכלה עתו בהבל, כי יהגה בספרים יכתוב ויחבר, יקרא כתבי העת יפרוט על נבל, או במושב חכמי לב נגידים ידבר (שם).  בין כה נמצא כתוב בכתבי העתים, כי אנית הסוחרים נחש עקלתון, נשברה אל הסלע על חוף אי כתים, וכל קהלה אבד בים ביום האסון (שם).  ותאמר אין זה כי אם מצאתהו רעה אלכה ואכתבה מודעה בכתבי העתים (הוא, נהרא נהרא). — °כְּתָב אוֹר, כמו ציור אור: כי כל מעשיכם נכתבים בספר, אך לא בכתב אנוש כאשר תחשובו, לא בדיו וקסת ובאמרי שפר, כי בכתב האור יוחקו יוצרו (יל"ג, בירח בלילה). — °כְּתָב המסמרים, עי' מסמר.