לְגַרְמֵיה

°1, לגרמין, — שֵׁם אחד הטעמים וצורתו קו נצב בין שתי מלים:  פזר גדול בן יומו לגרמין פסקן  (ר"י חיוג, שער שמות הנקוד).  הראשון פזר, הוא הקול יפזר, השני רביע, לטעמים יופיע, השלישי לגרמיה והוא פסקה, מקל למעלה ובין תיבות חקוקה (הור' הקורא 73).  לגרמיה נקרא כן כי הוא כדמות עצם שבור וצורתו מעידה על זה כי הוא פסק 2 ממש ונקרא לגרמיה כאשר הפסק הוא בין שני שופרי ישרים ואחר הישר השני רביע וכו' ונגינתו נגינת הפסק אם תקרא נגינה כי היא הפסק מה ואין לו קול מיוחד וכאלו נשבר העצם להיותו בין שני שופרות (מקנה אברהם, שער המבטא והטעמ').



1 מלה ארמית, במשמ' לבדו.  וי"מ מהשם גרם במשמ' עצם.

2 וסבר פריטוריוס (Praetorius, ZDMG 1899, 686)  כי הפסק הוא יותר עתיק מהלגרמיה, ונולד עוד קדם תקון הטעמים, והלגרמיה הוא בן זמנם של שאר הטעמי'.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים