° 1, ש"נ, —  כעין לשון קטנה בשרית דבוקה בחך ויורדת אל הגרון Zäpfchen; luette; uvula:  רצוננו לאמר בגרון החלל אשר בו מעבר הנשימה והמזון בו התוספות הנקראות הלהאה ושני השקדים קאנון ג ט א. ואמנם הלהאה היא עצם בשרי תלוי על עליוני שפוי כובע במסך ופעולתו הדרגת האויר פן ימחץ בקורו את הריאה פתאם ושימנע האבק והעשן ושיהיה כמהלם להקול שם.  ואמנם אברי החזה ואברי הנשימה פעם יונעו בקול הכבד והגדול ופעם בקול החד מעורב ביניהם ויהיה זה תנועה לפה וללהאה וללשון ולצואר שם א ג ב ב.  ועל פי הושט יש כמו כסוי הנקרא להאה והוא הלשון הקטן התלוי בחך מ' אלדבי, ש"א ד.