1, ש"ז, — שקידה ועיון ומחשבה וחקירה רבה בדבר, Nachdenken, studieren; méditation, étude; study, meditation: דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ וְלַהַג2 הרבה יגעת בשר קהל' יב יא-יב.  ובמדרש כמו"כ במשמ' זו: אם יגעת הרבה בלהג דברי חכמים הקב"ה מבשרך בשורות טובות מד"ר במד' יד.  — והשתמשו בו במשמ' זו גם בסהמ"א: דורשה לבו לא יֻמרך, חוקרה תלמודו לעד מבורך, וללהג ספרים לא יֻצרך דה"ט, סי' 2.  למרוב הלהג אשר עשרים וארבעה ספרים היו בפי סדורים עשיתי גדולים ונפלאים ספרים קטע כ"י תלמ' חוי, JQR 1901 365.  ןלהיות הנפש השכלית על משמרתה עומדת, ועל דלתי החכמה שוקדת, ולאל יוצרה עובדת,  ולתור ללבי מנוחה, מלהג הרבה שהוא יגיעת בשר ולנפש עצבון ואנחה הקדמ' המבקש לרש"ט פלקיירא.  ודעו בני כי יואן ואלינסיאן המחבר לאטינו בקש למצוא דברי חפץ בטעמי הנגינה זרקא וכו' הכתובים בספרינו הקדושים ואחרי הלהג והיגיעה הרבה לא מצא אלא זה בלבד שלטי הגבורים ד.  השכל האלקי הוא צריך להג ועיון הרבה כי נראה לו מתחלה דבר רחוק מהענין הזה וכאשר הוא לוהג בהם הרבה טועם בהם טעם בשר כי על ידי העיון הרב הוא עומד עליו באה"ג ב.  — ב) °דבור מפֹרש וצח3, d. Reden; parole; speech: כל ותיקי וסת בכושר מכללים ה' מלך, אלו ואלו בלהג מלהגים ה' ימלוך רשב"י, קרוב' ב' ר"ה, כל שנאני.  לט מצחו בנזר בקדש, להג פיתוחו ליי' קדש, לרצות טומאות החוקרו בקדש משול' בר קלוני', עבודה, אשוחח. — ולהפך, במשמ' דברים מרֻבים בלי דעת ובלי יסוד: חלילה לי אתחבר אל עם רשע לדרוך מסלולו, או מלפנות אל תעתועיו הכזב או אל מהתלו, או לנטות אל להג ספריהם השקר או אל הבלו ר"מ דרעי הקראי, לקו"ק עד.  השיר ישנא מטבעו להג הרבה אפס כי הרשות בידינו לכלול הדרו בתמונות שונות מה שאין כן במשל אגר' יל"ג א ב.  ובאחרית דבריך קפצת ותשבע כי לא תוסיף עוד לבוא אתי בלהג הרבה ובדברים ארוכים שם ד.