, ש"נ, — כמו לֶהָבָה, א) להבת החרב וכדומה:  וחץ חניתו כמנור ארגים וְלַהֶבֶת חניתו שש מאות שקלים ברזל (ש"א יז ז). — ב) לַהֶבֶת האש:  הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה לַהֶבֶת שלהבת (יחזק' כא ג). — והשתמש המשורר בשתי המשמ':  אשחה בדמעותי ואמצא תוך לבי יקוד ייקד כלהבת, תוך ליל כאורך עץ חנית אכן שחר בקצהו כלהבת (רמב"ע, תרשיש ז מ).