לִהְלֵהַּ

 1, — קל לא נמצא.

— הִתפ', הִתְלַהְלֵהַּ, מִתְלַהְלֵהַּ, — שִׂחֵק והשתעשע בדבר, לשם צחוק וכדו', spielen, sich amüsieren; s'amuser; to amuse o.s: כְּמִתְלַהְלֵהַּ2 הירה זקים חצים ומות כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני (משלי כו יח=יט). — ואמר בן סירא: דורש תורה יפיקנה ומתלהלה יוקש בה (ב"ס גני' לה יה). — ואמר המליץ: הדבק בתורתי ועזוב התלהלהיך, התאזר במצותי והסר התמהמהיך (פתיח' המלקט של מדה"ג).



1 בערב' להי لهى,  ועי' הערה לקמן.

2 אמרו רוב הקדמונ' כי הוא מגזרת להה, מן ותלהּ ארץ מצרים, ופרשוהו במשמ' שגעון.  אמר מנחם: וגם כה פתרון כמתלהלה הירה זקים כאדם המשתגע. ע"כ.  ריב"ג: ומנ הד'א אלאצל והד'א אלמעני כמתלהלה היורה זקים והו מתצ'אעף עלי זנה מתעתע וכו' ותפשירה כאלמתעאמש אי כאלמתנ'אהל אלמתע'אפל אלכליל אלד'הנ אלבליד, ע"כ, ובעבר': ומהשרש הזה והענין הזה כמתלהלה היורה זקים והוא כפול על משקל מתעתע וכו' ופרושו כמו מי שעושה כאלו אינו רואה, או אינו יודע, או אינו מתכוין לדבר, רפה הדעת, סכל.  וכעין זה גם החדשים.  אפס אין זה מקביל למשחק שבסוף זה המשל.  אבל, כבר ראה אחד מהמפרשים הקדמונ' את המשמ' המדויקה של מתלהלה ואמר: ענינו משחק וכן הערבי אמר למשחק מלאהי (זרחי' מברצלונ', פרוש משלי, השחר ב 304), ובאמת כך הוא בערב' בלשון ההמונ' משמש הפע' להא لها, תלהי ࢣلهى

 

 

חיפוש במילון: