1, — הקל לא נמצא.
— הִתפ', הִתְלַהֵם, מִִתְלַהֲמִים, — דְּבָרִים מִתְלַהֲמִים, א) תאר מסֻפק לדברי נרגן: דברי נרגן כְּמִתְלַהֲמִים2 והם ירדו חדרי בטן (משלי יח ח), שם כו כב. — ב) *הִתְלַהֵם האדם, התרגש והתרגז, sich aufregen; s'exciter, s'irriter; be excited: שהיו (ישראל במדבר) יושבים בתוך משכנותיהם ואומרים דברים כמתלהמים ומתרגנים (ספרי דבר' כד). היו ישראל במדבר מתלהמים ובוכים מתלהמים ומתרעמין (ילקוט שמעוני, תהל' תתיח). — ג) °דבור מִתְלַהֵם, דבור חריף, פרוץ: שם עלמה רודפת אחרי עלם אחר אשר דבר דברים כמתלהמים באזניה ובידיה אשכול ליסרהו תשיגהו תסחט האשכול על לחייו (א' מפו, אה"צ ה).
— הִפע', °הִלְהִים, מַלְהִים, פ"ע, — הלהים פלוני, צחק והשתעשע: בבטאך לעשות ושלא לעשות אל תניא אומר במלהים (רסע"ג, אזהר', לא תשא).
1 עי' הערה לקמן.
2 לא נתברר משמ' מלה זו. השבעים תרגמוה μαλαϰοι, ר"ל רכים. אך עקילס, שתרגומו מצטיין בדיוק התרגום כמעט מלה במלה, ושקלסוהו חכמי ישראל בגלל זה תרגם γοητιϰοί, שפרושו הוא כמו כשוף, מעשה אחיזת עינים, מרמה. ת"י מרסנן ליה, כנראה במשמ' דכא. מנחם פרש: כמתוה, ולא נתבררה כונתו. ריב"ג אמר: מעני הד'ה אללפט'ה כאללינה אלח'פיה והו מג'אנש ללפט' אלערבי אעני להמת אלשי במעני בלעתה פכאנ כלאמ אלנרגן משתח'פ מבתלע והו באלע' באלשׁר ואלאד'א, ע"כ, ובעבר': ענין המלה הזאת כחלקים הנעלמים והיא דומה ללשון הערב אומרים להם הדבר ר"ל בלעהו וכאלו דברי הנרגן בקלות ובהבלעה והם מגיעים התכלית מן הרע והחזק. רש"י פרש מלשון מהלומות. ראב"ע: דברים מסותרים ומתכסין. ורוב החדשים הלכו בעקבות ריב"ג שפרש עפ"י הלשון הערב' במשמ' בליעה, ופרשו המלה כמתלהמים כמו מיני מתיקה שאדם בלע בתאבון. אבל כל הפרושים האלה דחוקים ואינם נותנים למליצת הכתוב משמ' טבעית ונכונה. וגם השמוש של התפעל לדברים הוא קצת קשה, והסוף של המלה -מים נותן מקום לחשד כי המלה מתלהמים נתמזגה בטעות משתי מלים: כמתלה מים, והמלה השניה היא היא המלה מַיִם הרגילה, ודמה את דברי הנרגן לענין של מים, כמו שהוא נהוג בכל המקרא לדמות דברים למים, רק שהחלק הראשון, הוא הצרוף כמתלה, לא נתברר מה מהותו, אם זו באמת מלה שהיתה בלשון, או שזו מלה משֻבשת.