° 1, ש"ז, — כמו לַהֲקָה, קהל, צבור: שעונים עליה בה להפקידה, שואגים בלהק דלתות לשקדה, תמוכים בדשן שה עקידה (ר"א קליר, א' ר"ה, את חיל). בלוד צקונם הסכתה, בנשק לראשם סכותה, ומאנף להקם חשכת (הוא, א' סכות, אימתי בחיל). — ובסגנון הפשוט: (לבית יעקב) ענין להק ומשפחות המה (מנחם, ערך בת). — ומ"ר: גדולה לזקני והדרתם ומורא למקדיש תקים, ללמוד וללמד דת והמלך יקראנה לעם בלהקים (תרי"ג מצות לרסע"ג). מלך עליון גבור להקים1, גוזר ומקים, גולה עמוקים (מוס' א' ר"ה, מלך עליון).