*, ש"נ, —  א) שה"פ מן לָעַט:  אמר ר' זירא לא שנו (שאם ניטל לחי התחתון כשרה) אלא שיכול לחיות על ידי לעיטה והמראה אבל אינה יכולה לחיות על ידי לעיטה והמראה טרפה (חול' נה:). —  ובסהמ"א: שמיעה ראיה ריחה שיחה תשמיש לעיטה מעשה הלוך (יצירה ה א).  וכן הפנינים מלעיטים אותם לאפרוחי יונה ויצאו מהם מלוטשים אם ישחטו תיכף ללעיטתם  (שער השמים ד). —  ואמר הפיטן:  לנטר ציוויך לו חכמו (אדם וחוה) לחיי נצחים חייתם קיימו, לעיטת המות איוו ויטעמו לכן נמשל כבהמות נדמו (משול' בר' קלוני, עבודה, אשוחח).  — ואמר המשורר: בצד זה אסובב ואחזה נזידים אשר יקראו ללעיטה, ויינות מתוקים בצד זה יצוקים וכל כוס ישועה במאה קשיטה (רע"פ, מתק שפתים 47). — °לקיחת רפואה:  לעיטה לנערים ובלטין ויאור מנקה מגופם המררות וכו' לעיטה אחרת לנערים וכו' יוקח סוכר וורד אדום (קאנון ה א ד יד).