לְעִזָּה

°, ש"נ, —  כמו *ב.לַעַז: בית יעקב לבזה, ללעג ולעזה, והעיר העליזה, למטעי כרמים, רוויה תרעלה, ביד בני עולה (אברהם בן מנחם, סליח' י' טבת, אבן הראשה).  מרום נכבדות ואהבה עזה, מגרת לארץ לשמה ולעזה (רשב"י הבבלי, סליח', תבוא לפניך).

חיפוש במילון: