לַעַט

°, ש"ז, — מה שאדם לֹעֵט, ובהשאלה במליצה: מרודים בעוטי בעט, נחרת סוסים ושעט, מתלעות כפירים ולעט, יעזרו עזר מעט (ר"א קליר, אחור וקדם צרת). — ובמשמ' העקרית:  הראשונה מושכת הלעט והמטעם לתוך גופו של אדם (ר"י א"ת, תרג' הקד' או"ד).

חיפוש במילון: