*, קל לא נמצא בהמקורות הקדומים.—
— פִע', *לִפֵּף, פ"י, — לִפֵּף יֶלֶד, כרך וחתל אותו בחתולים, einwickeln; envelopper; to swathe: שרוחצין הולד בשבת וכו' שמלפפין הולד בשבת (שבת קכט:). ומרחיצין את הולד בשבת ביום שנולד וכו' ומולחין אותו ומלפפין אותו מפני שסכנה היא לו אם לא יעשו לו כל אלו (רמב"ם, שבת ב יד). שמלפפים אותו בבגדים והאברים מתישבין מאליהם (ר"נ על הרי"ף, שבת מז:). הסדינים הקטנים שמלפפות בהן התינוקות מותר לכבסן במועד (שו"ת תרומ' הדשן פח). — °ואת החוט וכדומ', כרכו על דבר: כמחט שמלפפין עליו הרוקמין את השני (רמב"ם, מע"ש י יב). העץ שמלפפין עליו הטווי והוא הנקרא כוש (הוא, פרה אדומ' יב י). — ובהשאלה, *המכה מְלַפֶּפֶת אותו, דבקה בו ופשתה בו: למה נקרא שמה ילפת שמלפפת והולכת עד יום המיתה (בכור' מא.). — ודמיון לחבוק: לפפתו (רות את בועז) כחזזית (מד"ר רות, חצות לילה). — והעבֵרה: וכל העובר עבירה אחת בעוה"ז מלפפתו והולכת לפניו ליום הדין (סוט' ג:). — ובמשמ' °פִּתֵּל: הוצין שחולקין אותן לשנים וג' וארבעה וקולעין אותן או שמלפפין אותן ועושין אותן כמין חבל (ר"ח שבת צ:).
— פֻע', *לֻפַּף, מְלֻפָּף, מלופף, — בהשאלה, מלֻפף באש: התורה שנתנה למשה עורה של אש לבנה וכתובה באש שחורה חתומה באש ומלופפת באש (מד"ר דבר' ו). — °ובמשמ' העקרית: ויוצאות (הרחלות) מלופפות במטלניות כדי שיהיה הצמר שלהן נקי (רמב"ם, שבת כ יב). ויש מהן (מהמעים) מלופפין ומוקפין זו לפנים מזו בעיגול (הוא, שחיט' ו יג). חלב הלב וחלב המעים והן הדקין המלופפין (הוא, מאכ' אסור' ז ט).
— קל, °לָפַף, — כמו פִע': האורג שפופרת הקנה או העין ולופף עליה חוטים (רמב"ם, כלים י ד). ואם התקינה (את המחט) ללפוף עליה החוט לרקום (שם יא יד). המחט שלופפין עליה השני או הזהב וכיוצא בהן כדרך שעושין הרוקמין (שם יה). ועור שמניחין על המטות מלמעלה לישן עליו וכו' ועור שלופפין הכסות בו (שם כד א). אלא שכהן גדול צנוף בה כמי שלופף (מטלית) על השבר (הוא, כלי המקדש ח ב). חיבר את שני נסרים במסמרים של עץ וכיוצא בהן או שלפף עליהן שונמין (הוא, טומא' מת כב ח). — ופָעו' °לָפוּף: שתי פקעיות המעורות זו לזו בחוט וכן השתי שמקצתו לפוף על הכובד העליונה ומקצתו לפוף על הכובד התחתונה (רמב"ם, טומא' צרעת יג ט). מגרה שנטמא הנוגע בקשטנית שהיא לפופה עליו טהור (הוא, כלים כ יה). — ולָפוּף בתוך דבר, תחוב בתוכו: גלגל ההקפה הוא הירח כדורי תחוב ותקוע ולפוף בתוכו כמו מסמר וכאבן מרגלית טבועה בחותם (מ' אלדבי, ש"א ב ב). — ודרכים לְפוּפִים, עקלקלים: והתבוננו לפתרון הדתות וישרו אורחותם הלפופות פן תהיינה שפתותיכם כשפתות המשקרות כרותות (תשו' תלמידי דונש). — ואותיות לְפוּפוֹת, כפופות: ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות כגון הפאי"ן הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש (רמב"ם, ס"ת ז ח). צורת האותיות הכתובות כהלכתן או המשתנות בצורתן כגון הלפופות והעקומות (פתיח' רמב"ן על פי' התורה).
— נִפע', °נִלְפַּף, עתי' יִלָּפֵף: כל מקום מהגוף צריך שילך עצב או מיתר בקצת עצם גדול ואי אפשר מבלי אחד מג' מדות אם שיקיף בעצם או שילפף ויכרך עליה העצב או המיתר (פרקי משה א).
— הִתפ', °הִתְלַפֵּף: שיתלפף בכולו ותעשה לו לבוש לנשמתו (ראש' חכמ', היראה ח).