לִפְלוּף

*1, ש"ז, —  כעין לֵחָה שבעין:  לפלוף שחוץ לעין וגלד שחוץ למכה והרטיה שעליה (מקוא' ט ב).  לפלוף שבעין וגלד שעל המכה ושרף הלח (שם ד).  לפלוף שבעין לח אינו חוצץ יבש חוצץ אימתי נקרא יבש משעה שמתחיל לירק (נדה סז.).



1 רק בעבר', ולא נתברר מקורו. 

חיפוש במילון: