°, ש"נ, — שה"פ מן לָפַף: ביצים של יוצר שהיו מחוסרין לפיפה ויבוש והולכה לכבשן ושריפה (רמב"ם, מלוה ולוה ט ב).  ונטית יתרותיו (של גוף בע"ח) ומקום דבוקם ולפיפת קשוריו ואיכות גדולת והרכבת אבריו ופרקיו (הוא, אגרת תימן).  שאלה האברים (הכבד, הטחול והריאה) אעפ"י שיחסרו ההרגש הנה הושם להם לפיפה עצבית והוקרמו בקרום עצבי (קאנון א א ג א).  ובזה יצטרך לרוב חתולים ולפיפות שיעמדו במקום הרחב (רמב"ם, שם).  והנה יוכן בלפיפות על תבנית נאות ויתלה האיש מן הצד האחד וימתח היד וכו' (שם ד ה א יא).