1, ש"נ, לשְׁכָּתָה, מ"ר לְשָׁכוֹת, לשְׁכות, — חדר גדול לתשמישים מתחלפים: ויקח שמואל את שאול ואת נערו ויביאם לִשְׁכָּתָה ויתן להם מקום בראש הקרואים (ש"א ט כב).  מבא בית יי' אל לשְׁכַּת נתן מלך הסריס (מ"ב כג יא).  ואבא אתם בית יי' אל לשְׁכַּת בני חנן בן יגדליהו איש האלהים אשר אצל לִשְׁכַּת השרים אשר ממעל לְלִשְׁכַּת מעשיהו בן שלם (ירמ' לה ד).  ויקרא ברוך בספר את דברי ירמיהו בית יי' בְּלִשְׁכַּת גמריהו בן שפן (שם לו י).  וירד בית המלך על לשְׁכַּת הספר (שם יב).  ואת המגלה הפקדו בְּלִשְׁכַּת אלישמע הספר וכו' ויקחה מִלִּשְׁכַּת אלישמע (שם כ-כא).  ויביאני אל החצר החיצונה והנה לְשָׁכוֹת ורצפה עשוי לחצר סביב סביב שלשים לשָׁכוֹת אל הרצפה (יחזק' מ יז).  ומחוצה לשער הפנימי לשְׁכוֹת שרים וכו' וידבר אלי זה הַלִּשְׁכָּה אשר פניה דרך הדרום לכהנים שמרי משמרת הבית וְהַלִּשְׁכָּה אשר פניה דרך הצפון לכהנים שמרי משמרת המזבח ( שם מד-מו).  ויבאני אל הַלִּשְׁכָּה אשר נגד הגזרה (שם מב א).  יפשטו את בגדיהם אשר המה משרתם בם והניחו אותם בְּלִשְׁכֹת הקדש (שם מד יט).  ויעש לו לשְׁכָּה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר (נחמ' יג ה).  ואשליכה את כל כלי בית טוביה החוץ מן הַלִּשְׁכָּה (שם ח).  והלוים יעלו את מעשר המעשר לבית אלהינו אל הַלְּשָׁכוֹת לבית האוצר כי אל הַלְּשָׁכוֹת יביאו בני ישראל ובני הלוי את תרומת הדגן התירוש והיצהר ושם כלי המקדש והכהנים המשרתים והשוערים (שם י לט-מ). — ובתו"מ: שער נקנור ושתי לשכות היו לו אחת מימינו ואחת משמאלו אחת לשכת פנחס המלביש ואחת לשכת עושי חביתין ( מדות א ד).  ארבע לשכות היו בבית המוקד וכו' ומה היו משמשות מערבית דרומית היא היתה לשכת טלאי קרבן דרומית מזרחית היא היתה לשכת עושי לחם הפנים (שם ו).  עזרת הנשים היתה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב מאה ושלשים וחמש וארבע לשכות  היו בארבע מקצעותיה וכו' דרומית מזרחית היא היתה לשכת הנזירים וכו' מזרחית צפונית היא היתה לשכת דיר העצים וכו' צפונית מערבית היא היתה לשכת מצורעים מערבית דרומית וכו' היא היתה נקראת לשכת בית שמנים (שם ב ה).  ולשכות היו תחת עזרת ישראל ופתוחות לעזרת הנשים ששם הלוים נותנים כנורות ונבלים ומצלתים וכל כלי שיר (שם ו).  שש לשכות היו בעזרה שלש בצפון ושלש בדרום שבדרום לשכת המלח לשכת הפרוה לשכת המדיחים וכו' שבצפון לשכת העץ לשכת הגולה לשכת הגזית (שם ה ג-ד).  שתי לשכות היו במקדש אחת לשכת חשאים ואחת לשכת הכלים (שקל' ה ו).  שומרי ספיחים בשביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה (שם ד א).  מוליכין  את לולביהם להר הבית והחזנים מקבלין מהן וסודרים אותן על גב האיצטבא והזקנים מניחין את שלהן בלשכה (סוכ' ד ד).  אין פוחתין מששה טלאים המבוקרין בלשכת הטלאים כדי לשבת ולשני ימים טובים של ר"ה (ערכ' ב ה).  התקין הלל הזקן שיהא חולש את מעותיו בלשכה ויהא שובר את הדלת ונכנס (שם ט ד).  כמלא מקדח גדול של לשכה (כלים יז יב).  באיזה מקדח אמרו בקטן של רופאין ד"ר מאיר וחכ"א בגדול של לשכה (אהל' ב ג).  בשעה שעלו ישראל מן הגולה ולא מצאו עצים בלשכה ועמדו אילו ונתנדבו עצים משל עצמן ומסרום לציבור וקרבו מהן קרבנות ציבור והתנו עמהן הנביאים שביניהן שאפילו לשכה מליאה עצים ועמדו אילו ונתנדבו עצים משל עצמן שלא יהא קרבן מתקרב אלא משלהן תחילה (ירוש' שקל' ד מז ד).  כל הלשכות שהיו במקדש לא היו להן מזוזה חוץ מלשכת פרהדריא שהיה בה בית דירה לכהן גדול (יומ' י.).  שתי לשכות היו לו לכ"ג אחת לשכת פרהדרין ואחת לשכת בית אבטינס (שם יט.).  חוץ מזו (הטבילה) שהיתה בחול על גבי שער המים ובצד לשכתו היתה (שם).  נשים היו אורגות בפרוכת ונוטלות שכר מתרומת הלשכה (מד"ר שה"ש מי זאת). — ואמר הפיטן: צפירת מעטפות, באיבה נהדפות, אויה לשכות היפות, ובית החלפות (ברוך בר"ש, קינ', אצבעותי). — ובפרט לִשְׁכַּת הגזית בבית המקדש: לשכת הגזית שם היתה סנהדרי גדולה של ישראל יושבת ודנה את הכהונה (מדות ה ד).  ג' בתי דינין היו שם אחד יושב על פתח הר הבית ואחד יושב על פתח העזרה ואחד יושב בלישכת הגזית וכו' באים לב"ד הגדול שבלישכת הגזית שממנו יוצאת תורה לכל ישראל (סנה' יא ב).  המלח שבלשכת  הגזית היו מולחין בו את העורות (תוספתא מנח' ו ג).  סנהדרין יושבין בלשכת הגזית שהיא באמצע ביהמ"ק (תנחומא תשא ב).