ש"נ, כנ' נִשְׁכָּתוֹ, — כמו לִשְׁכָּה, מ"ר נְשָׁכוֹת: ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה לעשות לו נִשְׁכָּה בחצרי בית האלהים וירע לי מאד ואשליכה את כל כלי טוביה החוץ מן הלשכה ואמרה ויטהרו הלשכות (נחמ' יג ז–ט). אחריו החזיק משלם בן ברכיה נגד נִשְׁכָּתוֹ (שם ג ל). ויפקדו ביום ההוא אנשים על הַנְּשָׁכוֹת לאוצרות לתרומות לראשית ולמעשרות לכנוס בהם לשדי הערים מנאות התורה לכהנים וללוים (שם יב מד).