1, ש"ז, —  מדת היבש:  ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים וְלֶתֶךְ שערים הושע' ג ב. —  ובתו"מ:  עד כמה מזבלין עד שלש שלש אשפתות לבית סאה של עשר עשר משפלות של לתך לתך (שבי' ב ג).  השוכר את החמור וכו' להביא לתך חטים והביא לתך שעורים (ב"מ ו ה).  ופסכתר היתה כלי גדול מחזקת לתך (תמיד ה ה).  כור תבואה יש לי בידך אין לך בידי אלא לתך קטנית פטור כור פירות יש לי בידך אין לך בידי אל לתך קטנית חייב שהקטניות בכלל פירות (שבוע' ו ג).  לאחד ששילח את חמורו ואת כלבו לגורן והטעינו לחמורו לתך ולכלבו ג' סאים (ספרי דבר' שמג).  הרי אמרו שיעור תבואה צבורה לתך (שבת קכז.).  האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך אע"פ שאין בו אלא לתך הגיעו (ב"מ קד.).  לרבות לתך וחצי לתך (ב"מ קג.). — ומ"ר °לְתָכִים, ואמר הפיטן:  ושעור כל חמר כשני לתכים וכל לתך יכיל חמש איפות (ר"א קליר, שקל', אז ראית).