מָאֵן

 , ת"ז, מ"ר מְאֵנִים, — שאינו רוצה: ואם מָאֵן1 אתה לשלח (את העם) הנה אנכי נגף את כל גבולך (שמות ז כז).  ואם מָאֵן אתה לצאת זה הדבר אשר הראני יי' וכו' (ירמ' לח כא).



1 כמו מַהֵר, שַׁבֵּחַ (ריב"ג ורד"ק).