מָאָק

1, ש"ז, מ"ר מְאָקִים, — קצה העין שאצל האף: ואם לא יספיק מה שיעשה יעשה הקזה מן המאק ומעורקי המצח (קאנון ג ג א ז). ושני עורקי המאקין הם קצות העינים הדבקים עם החוטם (שם א ד כ).



1 בערב' מא'ק مأق.

חיפוש במילון: