מִבְדָּל
°, ש"ז, — כמו הֶבְדֵּל: ואין בין קורא ממזרח עיט ובין וירד העיט על הפגרים מבדל (דונש על מנחם, עיט). כי לא אדמה זה השמן אלי שמן חלקו כי ידעתי כי ביניהם מבדל בנקודה ובפתרון תשו' תלמידי מנחם, ערך לשדי. ואמרתי אני כי יש מבדל בין לשון תורה ובין לשון חכמים ברוב המלים (אבן בחן, עטרת צבי 110).