מַאַרְכָן

*, ש"ז, — כמו *אַרְכָּן: מעשה בתלמיד אחד שעבר לפני ר"א והיה מאריך ברכותיו אמרו לו תלמידיו רבי ראית זה שהאריך ברכותיו והיו אומרין עליו מארכן הוא זה (מכי' בשלח ד א).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים