*, ש"ז, מ"ר מְבוֹאוֹת, — כמו מָבוֹא, בפרט כעין רחוב מקֹרָה למעלה בין שתי שורות בתים, Durchgang; passage: מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט (ערוב' א א).  הכשר מבוי ב"ש אומרים לחי וקורה (שם ב).  אמר ר"ג מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלם ואמר לנו אבא מהרו והוציאו את כל הכלים למבוי עד שלא יוציא ויאסר עליכם (שם ו ב). חמש חצרות פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי עירבו בחצרות ולא נשתתפו במבוי (שם ח).  מערבין למבוי המפולש (שם ט ד). השרץ שנמצא במבוי מטמא למפרע עד שיאמר בדקתי את המבוי ולא היה בו שרץ (נדה ז ב).  חרש שוטה וקטן שנמצאו במבוי שיש בו טומאה (טהר' ג ו).  מבוי ששוה לרשות היחיד ועשוי מדרון לרשות הרבים (תוספתא שבת י=יא ג).  מבוי שיש לו צורת פתח (שם ערוב' א ב).  מעשה במבוי אחד שצידו אחד כלה לים וצידו אחד כלה לאשפה (גמ' שם ח.).  המגרש את אשתו לא תינשא בשכונתו ואם היה כהן לא תדור עמו במבוי (כתוב' כח.).  משל לחכם שפתח לבנו חנות של בשמים בשוק של זונות המבוי עשה שלו והאומנות עשתה שלה והנער כבחור עשה שלו יצא לתרבות רעה (מד"ר שמות מג). —  ומ"ר: ומדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובמבואות האפלים ועל גבי החולים (פסח' ד ד).  אמר לה אל תיכנסי לבית הכנסת וכו' לחורבה ביום למבואות אפי' ביום (ירוש' סוט' א יו ג).  היה מהלך במבואות המטונפות לא יקרא ק"ש (ברכ' כד:).  אמר שמואל מבואות המפולשין לר"ה ובקשו בני מבואות להעמיד להן דלתות בני ר"ה מעכבין עליהם (ב"ב יב.).  כופין בני מבואות זה את זה שלא להושיב ביניהן לא חייט ולא בורסקי (שם כא:).  לאוהבו של מלך שראה את המלך מהלך במבואות  האפלים הציץ אוהבו והתחיל מאיר עליו דרך החלון (מד"ר בראש' ל).  אמרו מבואות אפילות היו מביתו לבית המדרש והיה מדליק נרות בהם כדי להאיר בהם לרבים (שם ויקר' ט).  למלך שהיתה לו בת קטנה עד שלא הגדילה ובאת לידי סימנין היה רואה אותה בשוק מדבר עמה במבואות מדבר עמה (פסיק' דר"כ א). —  ובבית, כעין אולם גדול: א"ר ישמעאל מיד כשבאתי העמדתי מיד והקהלתי כל סנהדרי גדולה וקטנה למבוי הגדול אשר בבית ה' (בריית' מפרקי מרכבה).