מְבַקֵּשׁ

° 1, ש"ז, —  תַּלְמִיד:  רוצה בו על המבקש שהוא התלמיד כי גם כן יקרא בלשוננו ובלשון ערבי התלמיד מבקש מלמד התלמיד', וארא.  אמרו כי נער היה במדינה, צעיר ימים זקן תבונה, ולמען השים כל כוונתו לחקור החכמה ולבקש, קראו שמו כל יודעו לפנים מבקש רש"ט פלקיירא, המבקש יג.. החל המבקש להתוכח עם בעלי הממון, השתדל לרדת לסוף דעתם בקבץ העשר ובממון הטמון שם.



1 בערב' טאלב طالب.

חיפוש במילון: