מַבְקֵעַ

°, ש"ז, — כלי מפץ להבקיע חומת המבצר: אשר היה בידו כלי המפץ לעשות החומה מבוקעה ומשוברה ובידו המבקע והמשבר (ר"ת על דונש, אנך).

חיפוש במילון: