°, מבוּקש, ש"ז, מ"ר מְבֻקָּשִׁים, מבוּקשים, —  במחקר, הדבר שהחוקר מבקש להוכיח, Probleme:  והיות האדם אומר שעשה מופת על שאלה אחת בהטעאות אינו מחזק אצלי האמנת המבוקש ההוא אבל מחלישו וכו' והיות הענין אשר אין מופת עליו נשאר עם היותו מבוקש לבד או שיקובל בו אחד משני קצוות הסותר יותר ראוי (מו"נ ב יו).  ההקדמות שצריך אליהם בקיום מציאות האלוה יתעלה וכו' כבר עשה אריסטו ומי שאחריו מן המשאיים מופת על כל אחת מהן והקדמה אחת נודה להם בה כי בזה יתבארו מבוקשינו במופת כמו שאבאר וההקדמה ההיא היא קדמות העולם (שם, הקדמ').  ודמיון זה שיהיה מבוקשנו אם הקדחת חום נכרי (מלאכ' הגיון, הקש).  כאשר הנחנו מבוקש מה כמו אמרנו אם העולם מחודש ונשתדל קיום חיוב זה (שם).  השלמים הקודמים באומתנו ובתוכם נזר החכמים וכו' רבינו משה ב"ר מיימון נ"ע לא חקרו בזה המבוקש כמו זאת החקירה ויחייבו מזה המנע השגת זה המבוקש בדרך העיון וכו' אבל זה המבוקש התבאר לנביא בדרך הנבואה ויחויב מזה המנע ידיעתו לחכם מדרך העיון (רלב"ג, הקדמ' מלחמ' ה').  מצאנו ראינו לאריסטו במאמר הב' מהשמים והעולם שעשה שני מבוקשים בשאלה הזאת הא' מה היא הסבה אשר בעבורה היו התנועות הסבוביות רבות מתחלפות וכו' והמבוקש השני הוא למה היתה התנועה היומית העצומה מן המזרח אל המערב (רי"א, שמים חדשים ב).  וזה המבוקש (שהגלגל מתנועע ממזרח למערב) הביא אריסטו במאמר השני מספ' השמים והעולם והשתדל שם לתת סבתו (שם א).  אריסטו לא עשה מבוקשים כ"א בארבע השאלות (שם).  שלא עשה אריסטו ההתנצלות הזה שזכר הרב רק באותו מקום בלבד בהקדמת שני המבוקשים ושתי השאלות אשר זכר (שם).  כי המבוקשים בהאמתת הדבר (של מציאות הנפש) הם ארבעה לפי דברי הפלסופים אם היא מה היא איך היא ולמה היא (תגמ' הנפש א ב).  בזה השלמתי השלשה מן המבוקשות שהם אם ואיך ומה (שם א ד). —  ובחכמת החשבון:  תגרע מסופו מספר אחד או שני מספרים כאשר ידעת במספר ואחר הפעולה כלה תכפול היוצא עם המספר המחלק ותמצא מבוקשך (אילם ליש"ר מקנדיא, מעין גנים כו).