מְבַשֵּׂר

*, ש"ז, — א) הַמְּבַשֵּׂר, אליהו הנביא שיבשר ביאת המשיח: וכשיבא המבשר יהודה מתבשר תחלה (מד"ר במד' ב). — ב) °שֵׁם מין ממיני הלטאה: המבשר משכנו בהודו המזרחית החמה קרוב לנהרות משכן התנים ארכו עד שלש אמות וחצי מראהו ממעל כמראה עפר ומתחת לבטנו טלוא שחור ולבן וכו' הקורקודיל והקיימאן הם אויביו הגדולים וכו' ובראותו אותם מרחוק יבהל וישאג בקולו הדומה לקול חליל והיה לאות בשורה גם לבני אדם ההולכים שמה (תוה"א לשינהק, השרצים קצה). — °מְבַשֵּׂר העתים, מין דג: מבשר העתים ארכו כרבע אמה גופו המכוסה בליחה עבה עד אשר לא יראו קשקשיו הוא ממראה שחור בפצלות ירוקות עיניו קטנות וכו' ונקרא גם בשם מבשר העתים לבעבור כי כאשר נשימהו בכלי זכוכית מלאה מים בחול על שוליה מתחת אז כבוא עת הרוח או גשם יסער בזנבו להעכיר המים בחול לבשר רוח עכור בלתי טהור (שם, מערכ' הדגים רלו). — °מְבַשֵּׂר גשם, מין צפור: המבשר גשם שמו יעיד על מעשיו כי הוא שותק כל העת וקולו לא ישמע רק בהגיע עת הגשם אז יהגה ויצפצף בקול ערב וכו' (ראשית למוד' א ו).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים