מִגְבָּה
*, ש"נ, — מה שאדם גֹבֶה, כסף וכדומ': מגבת פורים לפורים (ירוש' מגי' א ע:). במגבה הדבר תלוי (שם כתוב' ט לג:). מעשה בר' אליעזר ור' יהושע ור' עקיבא שהלכו לחולות אנטוכיא לעסק מגבת צדקה לחכמים (מד"ר ויקר' ה). הלכו רבותינו אצלו על עסק מגבת חכמים (שם אסת', בהראותו).