* 1 , מ"ר מַגִּיהִים, מַגִּיהֵי, — מַגִּיהַ ספר, מְעַיֵּן בו לראות אם לא עשה בו הכותב שבוש, Korrektor; correcteur; reviser: מגיהי ספר העזר' נוטלין שכרן מתרומת הלשכה (ירוש' שקל' א מח.).  אמר ר' יוחנן מגיהי ספרים שבירושלם היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה (כתוב' קו.).  וכולן במגיהי ספרים מותר (סופרים ג יא). — ובסהמ"א: ולו היו מגיהי ספרים בלשכת הגזית הרבה טרחם ושכרם מאוד (ראב"ע, בסוף ספ' שפת יתר).  הקדמת המגיה אל עין הקורא (בראש' פי' רי"א לנביא' א, ליפציג תמו).  כי כהביאם הדף לפני המגיה לנקותו ולצורפו ולזקקו ככסף וכו' צריך המגיה לסמוך עליהם (על הפועלים) וכו' והמגיה דבר אתם קשות (הקד' תנ"ך בוקשד', REJ 1895, 72).  שאין בכל דפוסות ישראל אומנים הגונים ומגיהים בקיאים (הקד' כסא' לבית דוד).

— ובמשמ' °מתקן טעיות שנפלו בספר מהספרים:  אמר המגיה יען שבהיותי קורא במדרשים זה כמה שנים וראיתי הטעיות והשבושים שבאורך הזמן נפל בהם וכו' ואני עשיתי בהם הגהה כפי יכולתי (הקד' אות אמת).