מִגְרשָׁה

1, ש"ז, מ"ר מִגְרשׁוֹת, —  מקום מושב במדינות הים, Kolonie; col=; =ny:  במים רבים הבאוך השטים אותך רוח הקדים שברך בלב ימים הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך וכו' אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך לקול זעקת חבליך ירעשו מִגְרשׁוֹת2 וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה (יחזק' כז כו=ל).



1 עי' הערה לקמן. —

2 כך ברוב הספרים, וכן רד"ק בפרוש:  בחולם.  ובקצת ספרים מגרָשוֹת ר קמוצה.  ותרגם יונתן פרווריא, וכן רוב הקדמונ' והחדשים.  אבל, כבר הרגישו קצתם הדחק שיש במליצת:  ירעשו מגרשי הערים, כי תמוה הוא שירעשו המגרשים ולא עצם הערים.  וגם הצורה מגרשות במקום מגרשים הרגילה נותנת מקום לחשד.  התרגום הרומי תרגם במשמ' צי אניות, אך אין יסוד לזה.  ריב"ג פרש מגרש במשמ' גלי הים, מלשון יגרשו מימיו וכו', ןאמר כי זהו הפרוש היותר טוב שהוא רואה בפסוק זה, וגם זה דחוק.  קצת החדשים החליטו כי הכתוב משבש והגיהו ירעשו מרעשת, אבל הגהה זו עושה את מליצת הכתוב עוד יותר לא טבעית.  והנה, מליצה כעין זו שבכתוב נמצאת עוד פעם בדברי יחזקאל, והיא:  הלא מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים (שם כו יה), ומזה נראה כי מליצה זו היתה שגורה בפי יחזקאל בענין שמקול המפלה ירעשו ארצות רחוקות, איי הים, ולכן רגלים לדבר כי גם במלה מגרשות, אם הנוסחה המסורה היא אמתית, היתה הכונה לדבר כעין זה, ולפי הענין הן מדינות הים שכוננו הצורים במרחקים.

חיפוש במילון: