מִגָּשׂ

°, ש"ז, — כמו מִגָּשָׂה: שבתה מדהבה פתר (מנחם) מגש1 וענש (ר"י קמחי, ספר הגלוי פג).


1 והנה הרי"ק ערער על מלה זו והוסיף: ואין בעברית לא מגש ולא מגשתו. אך כדי הוא מנחם לסמך עליו במלים שהוא יצר לתת להן זכות אזרח בלשוננו.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים