1, ש"ז, מִגְרְשֵׁי, מִגְרָשֶׁיהָ, -שֶׁהָ, מִגְרְשֵׁיהֶם, -שֵׁיהֶן, —  מקום מרֻוח של שדות וכדומה מחוץ לעיר, Vorort; banlieue; suburb:  צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת וּמִגְרָשׁ לערים סביבתיהם תתנו ללוים והיו הערים להם לשבת וּמִגְרְשֵׁיהֶם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם וּמִגְרְשֵׁי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב וכו' והעיר בתוך וכו' ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת  מִגְרְשֵׁיהֶן (במד' לה ב-ז).  ושדה מִגְרַשׁ עריהם לא ימכר (ויקר' כה לד).  ולא נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת וּמִגְרְשֵׁיהֶם למקניהם ולקנינם (יהוש' יד ד).  ויתנו להם את קרית ארבע וכו' ואת מִגְרָשֶׁהָ סביבתיה וכו' את חברון ואת מִגְרָשֶׁיהָ ואת לבנה ואת מִגְרָשֶׁיהָ (שם כא יא-יג).  ובהפילכם את הארץ בנחלה תרימו תרומה ליי' קדש מן הארץ ארך חמשה ועשרים אלף ארך ורחב עשרה אלף וכו' חמשים אמה מִגְרָשׁ לו סביב (יחזק' מה א-ב).  וחמשת אלפים הנותר ברחב וכו' חל הוא לעיר למושב וּלְמִגְרָשׁ והיתה העיר בתוכה וכו' והיה מִגְרָשׁ לעיר צפונה חמשים ומאתים ונגבה חמשים ומאתים וקדימה חמשים ומאתים וימה חמשים ומאתים (שם מח יה-יז).  ועמהם הכהנים והלוים בערי מִגְרְשֵׁיהֶם (דהי"א יג ב).  כי עזבו הלוים את מִגְרְשֵׁיהֶם ואחזתם וילכו ליהודה ולירושלם (דהי"ב יא יד). —  ובתו"מ:  אין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה ולא מגרש עיר ולא עיר מגרש וכו' בערי הלוים אבל בערי ישראל עושין שדה מגרש וכו' ולא עיר מגרש כדי שלא יחריבו את ערי ישראל (ערכ' ט ח).  ר' יצחק אמר למגרשה של עדן גרשו (את אדה"ר) והושיב עליו שומרים שישמרו אותו (מד"ר בראש' כא). —  ואמר הפיטן:  אלהים מה טובו מחנות מגרשיך, ולי מה יקרו ראות בתי מקדשיך (ר"י גיאת, מוס' יוה"כ, אלהים).