*, ש"נ, מ"ר מְדִידוֹת, — שה"פ מן מָדַד: נמצא (החלל) בעליל לעיר היו עורפין (נ"א מודדין) כדי לקיים בו מצות עיסוק מדידה (ירוש' סוט' ט כג ג). (חבל) של פשתן למדידה (ערוב' נח.). במדה זו מדידת קרקע שלא ימדוד לאחד בימות החמה ולאחד בימות הגשמים (ב"מ סא:). אין סומכין אלא על מדידת אדם מומחה שהוא יודע מדת הקרקע (רמב"ם, שבת כח יד). — ואמר המשורר: ומדדתי פני ארץ ברגלי כאלו הן שני חבלי מדידה, והיו לי דמי עיני בביתי ללחם ועלי דרכי לצידה (ר"ש הנגיד, ואל תנשי). — ובפרט °חכמת הַמְּדִידָה, היא חכמת מדידת קרקעות, וצורות הנדסיות: בארבעה דרכים המדידה נקבצת ואלו הן המרבעת והמשלשת והעגלה והקשותה וכו' והמדידה מחזקת ד' מינים במדת הא' שהיא אמה בתוך אמה וכו' (משנת המדות א). אם אתה שומע ממני במדידת הארץ ובכל הענין הזה אמה אחת בקו הוי יודע כי היא אמה באורך בלבד ואין לה רוחב כלל (ר"א בר"ח הנשיא, המשיח' והתשבר' ב). החלק הראשון במדידת המרבעות אשר כל צלעותיו שוות והמרבע אשר כל זויותיו נצבות והחלק השני במדידת המשלשות (שם). הוי יודע כי החלק הזה מפרש עניני מדידת שלש תמונות מן המרובעות (שם). — ובכלל, מְדִידַת כל דבר: לאחר שיבואו ימצאו משנה במדידה על אשר ילקטו יום יום (רש"י שמות טז ה). — °מְדִידָה של מצוה: מותר למדוד מדידה של מצוה ולחוש שלוחשין על כאב הראש שלוקחין אזורו ומודדין בו ג' פעמים (האגור, הלכ' הוצא' שבת).