מְדִיבָה

* 1, ש"נ, — מין אכף או סרג: אלו טמאין משום מרכב זריז האשקלוני ומדיבה2 המדית ועביט של גמל וטפיטן של סוס (כלים כג ב).


1 עי' הערה לקמן.

2 כך גרסת הרמב"ם בפרוש המשנ' עם גפה"ע, וכן היתה גרסת תנחום ירושלמי, ובנוסח': מדוכה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים