°, ת"ז, לנק' מְדִינִית, מ"ר מְדִינִיִּים, מְדִינִיּוֹת, —  של מדינה, מטבע מדינה, אוהב מדינה, בנגוד למתבודד:  כבר התבאר תכלית הביאור כי האדם מדיני בטבע ושטבעו שיהיה מתקבץ ואינו כשאר בע"ח אשר אין לו הכרח להתקבץ (מו"נ ב מ).  ולהיות הקבוץ וההתחברות מצטרך למין האדם לצורך היותו והתקיימו הוא מה שאמרו החכמים  שהאדם מדיני בטבע (העקרים א ה).  ואין ראוי שיאמר שיהיו (בני האדם) זמן בב"ת בלא הסכמה להיות להיות האדם מדיני בטבעו וצריך אל קבוץ (ר"ח קרשקש, אור ה' ג א ג). —  °קבוץ הַמְּדִינִי, קבוץ בני אדם יחד בחקים מסודרים במדינה:  נזקי האדם ודיני ממונות שהם הנהגת הגוף בלבד ותיקון הקבוץ המדיני תלוי בהם (העקרים א ג).  ויתאחדו קצתם בקצת האחדות הגמורה ויושלם הקבוץ המדיני במיני האנשים המתחלפים (שם ב יג).  ולא עלה בידם (של דור הפלגה) אותו הקבוץ המדיני שחשבו לעשות באותה העיר וכו' שהיה עון אנשי המגדל המשכם אחר ההמלאכות המותריות ובקשתם לישב בקבוץ מדיני (רי"א, נח).  כי כל כונת התורה היא אם להוריש האומה הישראלית דעות אמתיות ואם להיישרת קבוץ מדיני (מנח' קנא' לר"י מפיסא 109).  הזהיר על הדברים הכוללים שהם הכרחיים אל האנשים בבחינת חיותם ןהתקיימם כדי שישלם הקבוץ המדיני והדבור הראשון מהם הוא שצריך שישמור את גוף חברו (מרפא לנפש יח:).  ואני בטבעי אוהב הקבוץ המדיני נוהג צאני אחר המדבר ההמוני (אגר' אחוז לר"י דלמדיגו).  °חָכְמָה הַמְּדִינִית, שמדבר על סדרי המדינה והנהגתה:  ואולם החכמה המדינית תחלק לארבעה חלקים הראשון הוא הנהגת האדם נפשו והשני הנהגת הבית והשלישי הנהגת המדינה והרביעי הנהגת האומה הגדולה (מלות הגיון יד).  לפי שרודפים אחר החכמה המדינית ומכירים פחיתות הגאוה ומעלת הענוה (חזוק אמונה א לז). —  °פלסופיה הַמְּדִינִית:  כי התחלות הדת הנימוסית שהן הבחירה והתכלית וכו' הנה הן מתבארות אצל הפילוסוף בפילוסופיא המדינית (העקרים א יז).  הקדמה אחת מבוארת בפלוסופיה המדינית והיא האומרת שהמעשים יקנו תכונה ומדה קבועה בנפש (ר"ח קרשקש, אור ה' ב א א). —  פלסוף מְדִינִי, המתפלסף בעניני סדרי המדינה:  ואני השתדלתי לבטל ראיותיו מד' פנים וכו' הראשון מהפלוסופים המדיניים (ר"י ערמאה, חזות קשה ד). —  חקים מְדִינִיִּים, הנצרכים לקיום המדינה:  וזה ישלם בתקון המדות ראשונה והנהגת הבית שנית והנימוסים המדיניים שלישית (אמונה רמה ו ג). —  °הנהגה הַמְּדִינִית:  אמנם הנהגות המדיניות הנה חייבה התורה מזה היותר שלם מהם (שם).  וכן כתב אבונצר בהנהגותיו המדיניות (רמב"ח, דרכי נעם ה.).  והתבונן איך התנו בספריהם שלימות האיש בהנהגה המדינית ובחכמות העיוניות (הירח לאבא מארי ד, בספ' מנח' קנא'). —  °הַמְּדִינִי, חכם בחכמה המדינית:  כי הנה העיר בזה על דרוש נכבד והוא מה ששאל המדיני אם ההכנע לתורה ולנימוס הוא שלמות וחירות או שעבוד והכנעה (ר"י אברבנאל, יתרו ג).  וכתב שיניקא המדיני שהאוהב האמתי הוא עצם האדם (הוא, ש"א יח).  וכמו שזכר זה המדיני וואליריו מאקשימו בספרו (הוא, שפט' ט). —  ובמשמ' בן כרך, ההפך מבן שדה:  לבנות עיר שהיא כוללת המלאכות כלם ומגדל בתוכה כדי להתחבר שם ולעשות עצמם מדיניים תחת היותם בני שדה (ר"י אברבנאל, נח)