*, קיבוץ, ש"ז, — שה"פ מן קָבַץ, פעֻלת הַמְקַבֵּץ והמאסף1: גדול קבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ (ר' יוחנן, פסח' פח.). ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים (מגי' יז:). שוש תשיש ותגל העקרה בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה רב יהודה, ברכת חתנים, כתוב' ח.. —  ובסהמ"א:  מאשר תחיית המתים תלויה בקיבוץ, ראיתי לבאר זמן קיבוץ גליות ממאמר בין הבתרים ביאור חדש ומדניאל ר' יהודה זבארה, מכתב תחיה, מובא במבוא דודזון לס' שעשועים, נספח ב' עמ' CXIII.  יש מהם שא"א להם לחיות ולהתקיים יחד כחיות טרפות שהקבוץ וההתחברות רע ומזיק להם ר"י אלבו, עקרים א ה. —  ואמר הפיטן:  גליו גבורה, במו תראה יום קיבוץ פזורה, גזר עת תגזרם לעם נבאה לך זרוע עם גבורה ר"י אבן אביתור, אלהים אל, שעה"ש 12. —  °קִבּוּץ הַשֵּׁדִים, אסיפת שדים כסגלה לקצר דרך רחוקה:  ומימי ימים לגזרים יגזרו, וקבוץ השדים רחוקה מאד יקצרו1 סלמון בן ירוחים הקראי, מלחמות ה', דודזון, 112. —  °ובמשמ' הליכה לְקַבֵּץ נדבות, וטופס קבוץ, תעודה הנותנת רשות לקבץ נדבות:  תופס קיבוץ עשו חכמי מודינא לבן כמוהר"ר מנחם עזריה מפאנו REJ 1899, Janv. עמ' 149. —  °וקִבּוּץ בני אדם, קהל שהתקבץ יחד2:  בעיר איגין קם נער אחד וקבץ קבוץ גדול מן העם וכו' שבט יהודה, הנובר, 4. —  °ובמשמ' קִבּוּץ חברתי, צִבּוּר, חברה:  וקצת מצוות התורה הם מזה המין והם תקון הגוף ותקון הקבוץ האנושי והם מצות מעשיות רוח חן ו.  וכן הם משלי הנביאים ע"ה נגליהם חכמה מועילה בדברים רבים, מכללם תיקון עניני הקבוצים האנושיים ר"ש א"ת, מו"נ, פתיח'.  ומפני שטבעו (של האדם) נותן שיהיה בין אישיו זה החילוף וטבעו צריך אל הקבוץ צורך הכרחי, א"א בשום פנים שישלם קבוצו אלא במנהיג בהכרח וכו' עד שיעלם התחלפות הטבעי ברוב ההסכמה ההנחיית ויסודר הקבוץ שם ב מ.  ואתן עצתי שיעשו קיבוץ בעיר אלכסנדריאה אשר על שפת הים ושם יעשו הוועד ר' הלל מוירונה, מכתב ע"ד ספרי הרמב"ם, חמדה גנוזה, כ:.  ולצורך בני אדם אל המעלות היציריות אשר בהן הקיבוץ המדיני תראה תורתינו הקדושה הזהירה עליהם ותגיע עד תכליתן רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 14.  שראוי שימצא לכל הקבוץ אשר במדינה או לכלל הקבוץ אשר במחוז אחד או באקלים אחד או לכלל האנשים אשר בכל העולם סידור מה בו יתנהגו לשמור היושר (ר"י אלבו, עקרים א ה). ושהאל יודע מעשה בני האדם ומסדר ענייניהם בתורה מן שמים באופן שיתקיים קבוצם ויתוקן היותם (שם שם טו). ויושלם הקבוץ המדיני במיני האנשים המתחלפים (שם ב יג). קבוץ גדול הוא קבוץ אומות רבות יתקבצו ויעזרו קצתם לקצת, והקבוץ הבינוני הוא האומה והקבוץ הקטן אשר תקיף אותו, המדינה (ס' הנדרים). הטבעית והנימוס' הם לקיום הגוף ולתקון הקבוץ המדיני (תולדות יצחק לרי"צ קארו, הקד'). המעשים המנהגיים אשר בהם תסודר הנהגת הקבוץ המדיני (ר"י מוסקאטו, קול יהודה להכוזרי ג ז). ועי' ערך מְדִינִי. — °ובחכמת הדקדוק, קִבּוּץ שפתים, קִבּוּץ פּוּם, ובקצור קִבּוּץ, כשם לתנועות o, u, וביחוד כשם לסימן התנועה ֻ בנקודו אֻ: אלא שהרפו הלמדין (במלים כמו תהו, בהו) והן הואוין, והניעו העינין מהם בשרק להורות על הווין הרפים, כי הקבוץ מהואו (ר"י א"ת, הרקמה לריב"ג יא, 60). ויבא על פָעלן ופעֻלן בקבוץ הפא בקמץ או בשרק (שם שם, הוצ' וילנסקי, קמה). ואין אמרי בגלות מים שהוא מן המשנים עם קבוץ הגימל סותר לאמרי וכו' (הוא, שרשים, גל). כי מאתנן זונה קבצה, השבר במקום קבוץ שפתים (שם קבץ). הפתחא לאלף וחה"א והקבוץ לוא"ו והשבר ליו"ד (הוא, כוזרי ד ג). ויש שיקראוהו (את השורק) קיבוץ פום (ראב"ע, צחות, ג.). האשכנזים קוראים לקבוץ שפתים שלנו שורק (ראב"ד ליצירה א ט, ורשה, ל:). ואולם קבוץ שפתים הוא לעולם מלך בין שיהיה בראש או באמצע בין שיבוא אחריו דגש או לא (ר"מ בן חביב, דרכי נועם, ח:). — °ובמשמ' הִתְכַּוְּצוּת: ובעצבים ישלמו הפעולות הבאות מן הבחירה אשר הם כמו הפשוט והקבוץ (עולם קטן, הוצ' הורויץ, 28). — °וקִבּוּץ בנגוד לפרוּד, במשמ' חבור, הרכבה, תרכבת, Zusammensetzung, Verbindung; composition: ואמרו שאי אפשר שימצא גשם בשום פנים אלא מורכב מאלה החלקים השוים (העצמים הפרדיים) הרכבה שכנית, עד שההויה אצלם היא הקבוץ וההפסד הוא הפרוד, ולא יקראוהו הפסד אבל יאמרו ההויה היא קבוץ ופרוד ותנועה ונוח (ר"ש א"ת, מו"נ א עג. הקדמה א). — °וקִבּוּץ כשם לספר מקיף ומאסף, Kompendium; compendium: קיבוצי גלינוס (כ"י פריס). ס' הקבוצים האלכסנדרניים מספרי גלינוס (רשימת שטינשנידר). ספרי הקבוצים לאבן רשד (שם). — °ובחכמת הדקדוק, קִבּוּץ במשמ' מספר רבים, רִבּוּי, Mehrzahl; pluriel; plural: אבל ישיגהו לשון ההצטרפות או קבוץ או שם נסמך וזולתם (פרוש יצירה לאבוסהל דונש בן תמים, מט). ואל הקבוץ תאמר עבדכם בגדכם רגלכם (שם, נ). ותחילת טעותו כי כל קיבוץ צריך לתוספת יוד והיה ראוי לומר אראלים (תשו' דונש על רסע"ג 57). וזה באמרם בקבוץ חרול כסו פניו חרולים ובקבוץ שפן שפנים בדגשות בשניהם (ר"י א"ת, הקד' סה"ש לריב"ג). ואמרו בקבוץ תענית תעניות (הוא, הרקמה ז, 47). והוציא את האבן הראשה, בשש נקודות, והקבוץ אבנים גדולות אבני עשר אמות וכו' (רד"ק, שרשים, אבן). — °ושֵׁם קִבּוץ, במשמ' שם המורה על מ"ר אף עפ"י שצורתו צורת יחיד, collectivum, נוהג בספרי הדקדוק. — °ובחכמת החשבון, חבור שני מספרים ויותר, Addition; addition: שהקבוץ הוא השבת מספרים רבים איזה מספרים מונחים שיהיו שוים או מתחלפים למספר אחד (ר' אליהו מזרחי, חכמת המספר א א א, ג:). ושם ארבע מלאכות החשבון, קבוץ הבאה חסור וחלוק (שם שם). האב הראשון במלאכת החשבון הוא הקבוץ (כליל החשבון א ד, י:). — ובמשמ' תוצאת הקִבּוּץ, סך הכל, Summe; somme (totale); total: כאשר יקבצו מספרים וכו' 78, 53, 85, יהי' מספר המקובץ מהם 216 והוא נקרא בהיות המדובר ממנו קבוצה או קבוץ (סוממא) (שם שם). — °ובחכמת ההגיון, מציאות שתי תכונות וכדו' יחד, Zusammentreffen; coincidence: וכן תכשיר התכונה הראשונה קבוץ שתי תנועות זאת אחר זאת (ר"י א"ת, כוזרי ב פ). כי הקבוץ בין המציאות על צד החיוב ובין החידוש על צד הכוונה והרצון, עד שיהיו שני הענינים אחד, קרוב אצלי לקבוץ בין שני ההפכים (ר"ש א"ת, מו"נ ב כ). הענף הכ"ז וכו' אסיפה או קבוץ, גדרו אשר נאסוף ונקבץ דברים שונים בנושא אחד (רמח"ל, לשון למודים ו, לז:). — °ובחכמת התכונה, התקבצות שני כוכבים בקו אחד מן הארץ, עד שאין לראות בארץ אלא אחד מהם וכדו', Konjunktion; conjunction: ותחלת אותו החשבון הוא החשבון שמחשבין אותו בקירוב ויודעין שעת קיבוצן (של הירח עם החמה) בלא דקדוק אלא במהלכם האמצעי הוא הנקרא מולד (רמב"ם, קדוש החדש ו א). שהקבוץ הקטן והוא קבוץ שבתאי וצדק משעה שיתקבצו באיזה מקום שיתקבצו שנית כמו עשרים שנה ממהלך השמש בקרוב (אגרת תימן להרמב"ם). דע כי הקיבוצים דברים עליונים על כל מולד חונים (משל הקדמוני, ה, נא.). הקיבוץ הראשון הוא הקיבוץ המעוז כבוד ה' ועוז, בהתחבר שבתאי וצדק וכו' (שם שם). בביאור ענין קיבוץ שני המאורות וענין הקבלתם זה לזה וכו' (ר' יצחק הישראלי, יסוד עולם ג יא, מח.). וענין הדביקה הזאת שיש לו (לירח) עמה (עם החמה) הוא שיקר' קיבוץ שני המאורות (שם שם). יש שיהיה קיבוצם ההוא לפי מקומם האמצעי במזלו' יקרא קיבוץ אמצעי, ויש שיהיה קיבוצם לפי מקומם האמתי וכו' וקיבוצם זה הוא שיקרא קיבוץ האמתי (שם שם). ודע כי עוד יש לשני המאורות קיבוץ אחד וכו' והוא הקיבוץ שיהי' להם לפי מקומם שהם נראים אז ברקיע וכו' והקבוץ הזה נקרא קבוץ נראה (שם שם, מח:). מלקות הלבנה בחנו תנועת הלבנה מקבוץ לקבוץ וזה יהיה כפי מהלך האמצעי (ר"א הקראי, גן עדן, קדוה"ח ג, ד.). ואשר נשענו במאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ר"ל יודעי חשבון קבוץ המאורות, זה הפירוש בלי טעם (שם שם, ד:). בשעור שיעלה בו במהלך האמצעי בהתחברות המאורות עד קבוצם האמתי וכו' (שם שם ח, ח:). ומה שלא יקרה קדרות השמש בכל קיבוץ ב' המאורות הטעם הוא לפי שכבר בארנו (דוד גנז, נחמד ונעים, רכט). — °ובלשון הקראים במשמ' הסכמה, הסכם הדעות: ועל פי שלשה דרכים יבוא האסור בעריות אם מן הכתוב אם מן ההקש אם מן הקבוץ, והוא אשר התחברו עליו כל ישראל, אעפ"כ יש אסור מן הכתוב לבד ויש אסור מן ההקש לבד, אבל אין לך אסור מן הקיבוץ לבד, אבל יהיה עמו אם מן הכתוב אם מן ההקש (ר"א הקראי, גן עדן, עריות ב). — °וקִבּוּץ במשמ' יִשּׁוּב חקלאי שתופי בארץ ישראל, נוהג הדבור ובספרות העברית החדשה.