*1, תה"פ, — בדיוק, מכֻוָן, בצמצום, לפי המדה, genau; exactement; =tly: אימתי בזמן שהיא כעדשה מובת2 היתה יתרה מכעדשה המותר סימן פשיון וכו' היה בו בדק פחות מכעדשה סימן פשיון לפנימית (נגע' ו ו).
1 לא נתברר מקורו, ועי' הערה לקמן. —
2 כך בערוך, ובנוסח' מובאת, באלף. וכך גם בספרא. ובתוספתא בנוסח' ובכ"י ארפ' הוצ' צוק"מ במקום מובאת מכוונת. ופרש בערוך כעדשה מכוונת. ע"כ. וכן רמב"ם: כמו אמרם בש"ס מצומצם כאילו הוא לקח שוה כעדשה ושם אותו שם. ע"כ. וכן ר"ש: מכוונת לא פחות ולא יותר. ונראה כי הרמב"ם גזר המלה מן בוא, ורגלים לדבר כי עפ"י פרוש זה נשתנה אח"כ הגרסה מובאת באלף במקום מובת שבהערוך. והנה גזרה זו היא דחוקה, ואולם פרושה של המלה נראה מלשון המשנה בעצמה, ואפשר כי פרוש הערוך נובע מפרוש רה"ג, שבמשנה א' כתוב כגריס הקלקי, ופרש רה"ג: פי' קצוב ומצומצם שאינו לא חסר ולא יתר, ע"כ, וכ"ז אינו שיך כלל לגריס הקלקי, ונראה שט"ס היא והמלים האלה הן פרוש מלת מובת. וקצת קשה שהיה צריך להיות מובתה, בלשון נקבה, וצריך לאמר שהוא כמו תה"פ לזו"נ בלי שנוי. ואעפי"כ קשה למה השתמשו דוקא במקום זה במלה זו ולא בהמלה הרגילה מכוונת.