ש"ז, מ"ר מֹשְלִים, — מושל עם, ארץ, שר ושליט, Herrscher; maître; ruler: שלחו כר מוֹשֵׁל ארץ מסלע מדברה אל הר בת ציון (ישע' יו א). ממך לי יצא להיות מוֹשֵׁל בישראל (מיכ' ה א). והיה אדירו ממנו וּמשְׁלוֹ מקרבו יצא (ירמ' ל כא). כי לקח עמי חנם משְׁלָו יהילילו (ישע' נב ה). לבזה נפש למתעב גוי לעבד משְׁלִים (שם מט ז). לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שטר וּמשֵׁל (משלי ו ו-ז). כי תשב ללחום את מוֹשֵל בין תבין את אשר לפניך ושמת שכין בלעך (שם כג א-ב). ארי נהם ודב שוקק מוֹשֵל רשע על עם דל (שם כח יה). מֹשֵל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים (שם כט יב). רבים מבקשים פני מוֹשֵל (שם כו). אם רוח הַמּוֹשֵל תעלה עליך מקומך אל תנח (קהל' י ד). — ובתו"מ: אמר צדוקי גלילי קובל אני עליכם פרושים שאתם כותבין את המושל עם משה בגט אמרו פרושים קובלין אנו עליך צדוקי גלילי שאתם כותבין את המושל עם השם בדף ולא עוד אלא שאתם כותבים את המושל מלמעלן ואת השם מלמטן (ידים ד ח). ודבר זה אין אנו מודיעים אותו למושלים (ב"ק לח.). וכבר שלחו מושלי הרשעה שני סרדיוטות (שם). — ומצוי מאד בסהמ"א.