מְזָוֶה

1, ש"ז, מ"ר בכנ' מְזָוֵינוּ, מְזָוֵיהֶם, — אוצר המזונות, Vorratskammer; chambre à provision; store-room: אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל מְזָוֵינוּ2 מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו (תהל' קמד יב-יג). — ואמר המשורר: חסר בגד חסר לחם, ומפיק מזוי אוהביו מזן אלי זן (משה דרעי, לקו"ק צז). יקר ראתה עינם, ואם גרים הנם, מזויהם הנם, מלאים ומפיקים (ראב"ע, נדוד הסיר). —  ובהשאלה, °מְזָוֵי השכל: ומדות האמת אצלו חשוקים, ומדבשו יקבינו משיקים, ומשכלו מזוינו מפיקים (ר"ז אלצ'אהרי, מטמ' מסתר' יג).



1 צורה זו להיחיד קבעו בעל המסלול: מְפָעֶה, מְזָוֶה מְזָוִים (מסלול, מסלה"ש, נתיב ב), וכמו כן בן זאב בתל"ע ג רח, ולא נתברר מקורו ומשמ' בדיוק, ועי' הערה לקמן.

2 השבעי' והולג' תרגמו במשמ' אוצר המזון וכדומ'. וכן ת"י: תוסברינא. ואמרו קדמונינו שהוא כמו זוית בהוספת מ, ור"ל בזויות הבית. אך גזרה זו דחוקה, ולא נתברר מקור המלה. והנה הקדמונ' לא אמרו מה צורת היחיד של מלה זו, וקבעו קצת החדשים צורת מֶזֶו (גזנ' ואחרים), מָזוּ (בטכ'), ואין זה מכריע.

ערכים קשורים