1, ש"ז, בכנ' מְזֹרוֹ, מ"ר °מְזוֹרִים, °מְזוֹרוֹת, — נרדף עם חלי, מכאוב בגוף, Schmerz; souffrance; ache, ובהשאלה מליצית לקלקול המדינה והעם:  וירא אפרים את חליו ויהודה את מְזֹרוֹ2 וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מָזוֹר (הוש' ה יג). —  ואמר הפיטן:  צריו ירפא כאב נפשי לנודו המאתו מזורי ומאתו תרופתי (יהודה אבן גיאת, מבין עפאים).  רמו וגדלו כמו גלים בלב ים מזוריך, בליל שדדו טורי אבניך (יוסף הכהן, קינ', ציון במשפט).  שמחי מאד עלצי טוב מענה תמלצי כי יש ארוכה לצירך ולמזוריך (פזמ' תימנ', יונה איך תרבצי).  יחלצהו ויפצהו יריצהו מבור ודות, יצו אורו לבן בכורו חבוש מזורו בכל מרדות (אפרים בר' יצחק, שבת ב' חנכה, אשר יצר אור). —  והמליץ אמר:  בכל עונה יהי ספרך בחיקך, והשכל יהי תמיד דבקך, ואם אתה תשימהו קשורך,  למרפא הוא יהיה לך ממזורך (רה"ג, ירא האל). —  ומְזוֹרֵי הנפשות, קלקולן ושחיתתן:  וכשם שחולי הגופות אם לא שמעו מהרופאים ולא שמרו מצוותם וכו' נטרדים מחיי העולם כך בעלי מזורי הנפשות אם עברו על דברי הרופאים ולא שמעו קול מוריהם נטרדים מחיי העולם הבא (ספ' מוסר לר"י אבן ענקין ב ה). —  ומְזוֹרֵי הזמן, פגעיו:  ולכן הזמן רע בבצעו נתנני למפגע אל מזורו (ר"י חריזי, איתיא' ח). —  והשתמשו הסופרים גם במשמ' הראשונה הגופנית:  חקור חולים ובקר עת מזורים, ודבר על לבב אישים ומרים (רה"ג, ירא האל).  והכנת הבגדים ללבשן בקרה מפני הצנה ומאכלות להביאם אל המגורות בקיץ ובחורף לימות הגשמים והכנת מיני הרפואות מפני המזורות ובנין החומה והמגדלות והצבת דלתים ובריח (ספ' מוסר לר"י אבן עקנין ב טז). —  ואמר המליץ:  קורות הזמן, תקעו בלבי ציר נאמן, והשיבוני על ערש מזורים, ויסרוני בשבט חלאים ויסורים (ר"י חריזי, תחכמ' מח).