1, ש"ז, מ"ר מְזוֹנוֹת, °מְזוֹנִים, — כל דבר אכל שבע"ח זָן בו, Nahrung; nourriture; food: ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם וּמָזוֹן לאביו לדרך (בראש' מה כג).  ויתן להם (לערי המצֻרות) הַמָּזוֹן לרב (דהי"ב יא כג). — ומצוי מאד בתו"מ: אפי' אכל שלק והוא מזונו מברך עליו ( ברכ' ו ו).  שבת נותנין לו (להעני) מזון ג' סעודות ומי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי (פאה ח ז).  המעביר תאנים בחצירו לקצות וכו' הפועלים שעמו בזמן שאין להם עליו מזונות אוכלין ופטורין אבל אם יש להם עליו מזונות הרי אלו לא יאכלו (מעשר' ג א).  מצילין (מן הדלֵקה) מזון2 שלש סעודות הראוי לאדם לאדם הראוי לבהמה לבהמה (שבת טז ב).  הנודר מן המזון מותר במים ובמלח (ערוב' ג א).  יתר עליו הבעל שאוכל פירות בחייה וחייב במזונותיה בפרקונה ובקבורתה (כתוב' ד ד).  מוכרת היא אפילו ארבעה וחמשה פעמים ומוכרת למזונות שלא בבית דין וכותבת למזונות מכרתי (שם יא ג).  כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגויה בכחצי פרס במזון שתי סעודות לערוב (מעי' ד ה).  מערבין לחולה ולאסטניס כמזונו ולקטן כמזונו (תוספתא ערוב' ט ד).  בשבת מדיירין בטובה וביום טוב במזונות ובחולו של מועד אפי' בשכר (ירוש' שבי' ג לד ג).  מכיון שהוא עתיד לגרשה וליתן לה כתובה ולמעט ממזונותיה כמי שאין בו חוב (שם כתוב' ז לא:).  ותהא (האשה) יושבת וממתנת ואם גירש הרי יפה ואם לאו יעלה לה מזונות (שם).  בא וראה כמה קשים מזונותיו של אדם שנשתנו עליו סדרי בראשית (שבת נג:).  כל המיקל בסעודת הקזת דם מקילין לו מזונותיו מן השמים (שם קכט.).  נותנין מזונות לפני כלב ואין נותנין מזונות לפני חזיר ומה הפרש בין זה לזה זה מזונותן עליך וזה אין מזונותן עליך (שם קנה:).  יודע הקב"ה בכלב שמזונותיו מועטין לפיכך שוהא אכילתו במעיו שלשה ימים (שם).  אמרה יונה לפני הקב"ה רבש"ע יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקין כדבש ותלויין ביד בשר ודם (ערוב' יח:).  א"ר יוחנן קשין מזונותיו של אדם כפלים כיולדה (פסח' קיח).  קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה (שם).  כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים (ביצ' טז.).  עני ועשיר באין לדין לעני אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אומר עני הייתי וטרוד במזונותי אומרים לו כלום עני היית יותר מהלל (יומ' לה:).  למלך בשר ודם שיש לו בן אחד פסק לו מזונותיו פעם אחת בשנה ולא היה מקביל פני אביו אלא פעם אחת בשנה עמד ופסק מזונותיו בכל יום והיה מקביל פני אביו כל יום (שם עו.).  במערבא אמרו (מה שנאמר נתנני יי' בידי לא אוכל קום) זה שמזונותיו תלויין בכספו (יבמ' סנ:).  תיקנו מזונותיה (של האשה) תחת מעשה ידיה ( כתוב' מז:).  אם ראה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהן צדקה (גיט' ז.).  לא דיין שלא המיתו (המילדות העבריות במצרים) אותן אלא שהיו מספיקות להם מים ומזון (סוט' יא:).  כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטין (ע"ז יח:).  כיון שנתקו שיניו של אדם נתמעטו מזונותיו (נדה סה.).  בדעת בראו (הקב"ה את האדם) שברא צורכי מזונותיו ואח"כ בראו (מד"ר בראש' ח).  קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף (שם צז). — * אִגֶּרֶת מָזוֹן: מצא אגרות שום אגרות מזון שטרי חליצה ומיאונין ( ב"מ א ח). — ומצוי בסהמ"א: שטר אגרת מזון והוא כגון ראובן שיש לו אשה ובנים ויש לו ממון אצל שמעון וכו' ואתה מוצא אגרות מזון אלו  על ארבעה דרכים כגון שמת ראובן והניח אלמנה ויתומים וכו' שאומר בית דין לשמעון לתת מזון קצוב לאלמנה וכו' וכותבין לו שטר אגרת מזון והדרך השנית כגון ראובן שהלך למדינת הים והוא במקום רחוק ויש לו מזון ביד אחרים ואשתו תובעת מזונות וכו' וגם זו נקראת אגרת מזון ( השטר' לר"י ברצלוני מא), ועי' אִגֶּרֶת. — *ברכת המזון: אין לי אלא ברכת המזון שהוא טעון ברכה לאחריו (מכי' בא טז).  מנין לברכת המזון לאחריו מן התורה שנאמר ואכלת ושבעת וברכת (ברכ' כא.).  סדר ברכת המזון כך היא ברכה ראשונה ברכת הזן שניה ברכת הארץ (שם מח:). — ונתיחד השם מזון בפרט למיני הקמחים כמו חטה וכדומה: אפאן (את החטים) ובישלן וכו' אין הפרוסות קיימות מברך עליהן בורא מיני מזונות ( תוספתא ברכ' ד ו).  אפאו (את הארז) ובישלו כל זמן שהפרוסות קיימות מברך עליו בורא מיני מזונות (שם ז).  כל שהוא כעין סולת וכעין חליטה ומחמשת המינין אומר עליו בורא מיני מזונות (ירוש' שם ו י:).  אין מברכין בורא מיני מזונות אלא על חמשת המינין בלבד (ערוב' ל.).  ורב האי גאון כתב מי שאוכל מזונות ותמרים ורימונים ושתה יין צריך לברך ג' ברכות (האגור, הלכ' ברכ' הפירות). — ואמר המליץ: איך לא אבקש מזוני יען שעריו נעולים, עלי להחל ולדרוש וביד אלהים להשלים (ר"ש הנגיד, בן משלי מב). — ומ"ר °מְזוֹנִים: הרוה מזונים3 ונטר, בירח איתנים להתיר קטר, מים מעתה בל יאטר, להרעיף שעירי מטר (ר"א קליר, גשם, יפתח ארץ).  ספר המזונים לראזי וספר המזונים ליצחק ישראלי (נזכרים כך בספ' רפוא' כ"י). — ובהשאלה, °מָזוֹן הנפש: כי שני הדברים האלה נתנו מרועה אחד הוא הרועה האדם והזן אותו בשני מיני מזון מזון הגוף ומזון הנפש ( הקד' מלמד התלמי').  כי התורה והחכמה עיקר מזון הנפש וכו' כל מצוה ומצוה היא מזון הנפש שבה תהיה הנפש נזונת מזיו השכינה לעוה"ב (ר' בחיי, וילך).