מִזְוָדָה
* 1, ש"נ, — כיס שלקחים בו צידה לדרך: החמת של שבעה קבין ר' יהודה אומר אף הרבצל והמזודה2 כל שהן (כלים כ א).
1 בערב' מזודה مزوده.
2 כך הגרסה במשנ' שבמשנ', ובמשנ' שבעש"ס והמזרה.
* 1, ש"נ, — כיס שלקחים בו צידה לדרך: החמת של שבעה קבין ר' יהודה אומר אף הרבצל והמזודה2 כל שהן (כלים כ א).
1 בערב' מזודה مزوده.
2 כך הגרסה במשנ' שבמשנ', ובמשנ' שבעש"ס והמזרה.