מִזְוָדָה
* 1, ש"נ, — כיס שלקחים בו צידה לדרך: החמת של שבעה קבין ר' יהודה אומר אף הרבצל והמזודה2 כל שהן (כלים כ א).
1 בערב' מזודה مزوده.
2 כך הגרסה במשנ' שבמשנ', ובמשנ' שבעש"ס והמזרה.
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.