1, ש"נ, מ"ר מְזַמְּרוֹת, – אחד מכלי המקדש2: והספות וְהַמְזַמְּרוֹת והמזרקות והכפות והמחתות (עשה) זהב סגור (מ"א ז נ). אך לא יעשה בית יי' ספות כסף מְזַמְּרוֹת מזרקות חצצרות כל כלי זהב (מ"ב יב יד). ואת הסרות ואת היעים ואת הַמְזַמְּרוֹת ואת המזרקת ואת הכפות (ירמ' נב יח).
1 כך רד"ק (שדה"ש, משק' מפעָל), כמו מְבַשְּׁלָה.
2 לא נתברר מה היה שמושו של כלי זה. השבעים תרגמו במלכ' ἧλοι, שהוא כעין קשוט לכוס, ובירמ' הניחו המלה כמו שהיא μασμαϱὼϑ. ת"א: מזמריא, במשמ' זמרה ונגינה, וכך גם ולג' psalteria. ובמשמ' זו פרשו גם המפרשים הקדמונים, ריב"ג, רש"י, רד"ק, רלב"ג וכו', כלם פרשו במשמ' כלי זמר. אך קצת קשה כי שאר הכלים הנזכרים לפני המזמרות ומיד אחריהן הם לא כלי זמר, ולכן פרשו החדשים המזמרות מלשון מַזמֵרות הגפנים, ואמרו כי שמוש המזַמּרות שבמקדש היה למחוט הפתילות שבמנורה. אבל גם זה קשה, כי רחוק הוא ששמש פעל זמר למעשה זה.