1, תה"פ, — כמו מעט: כי עוד מעט מִזְעָר וכלה זעם (ישע' י כה). ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מִזְעָר לוא כביר (שם יו יד). על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מִזְעָר (שם כד ו). הלא עוד מעט מִזְעָר ושב לבנון לכרמל (שם כט יז). — ובסהמ"א: ומי שהוא מאנשי הלבבות הזכים והנפשות היקרות המזער הזה יספיק לו למופת (תקון מדה"נ יא). ואשר הקל מהם בחכמה הזאת יותר ובזה לענין הזה הנוטים מהם אל מעט מחכמת התלמוד בעבור גאותם במזער אשר יבינו ממנו (ר"י א"ת, הקד' ריב"ג להרקמה). — ומ"ר °מִזְעָרִים, ואמר הפיטן: לוהקנו וועדנו זקנים ונערים, בבית התפלה מקדש מזערים, רפויי ידים ומעודי אברים (שמואל בר"א, סליח' ב' עי"ת, שחרנוך).