*, ש"ז, מ"ר מְחוֹקִים, מחוֹקוֹת, —  כלי כעין גליל עבה וכבד למחק בו המדות: קנה מאזנים והמחוק שיש בהן בית קבול מתכות (כלים יז טז).  מעשה באחד ששלח ביד בנו שתי מדות של כסף מלאות כסף ומחוקיהם זהב (ספרי במד' קלא).  (מי שאמר בנדרו) הרי עלי עצים לא יפחות משני גזרים עבין כמחוקות וארכן אמה (רמב"ם, מעש' הקרבנות טז יג). —  ועי' *מָחָק.