א. מָחוֹל

1, ש"ז, מְחוֹל, בכנ' מְחוֹלֵנוּ, מ"ר מְחוֹלוֹת, מְחֹלוֹת, מְחֹלֹת, — א) רקוד במעגל, Tanz; danse; dance:  ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים וּבִמְחֹלֹת (שמות יה כ).  ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל וּמְחֹלֹת (שם לב יט).  ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים וּבִמְחֹלֹת ורק היא יחידה (שפט' יא לד).   אם יצאו בנות שילו לחול בַּמְּחֹלוֹת ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו (שם כא כא).  ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור וְהַמְּחֹלוֹת לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים (ש"א יח ו).  הלוא זה דוד מלך הארץ הלוא לזה יענו בַמְּחֹלוֹת לאמר הכה שאול באלפו ודוד ברבבתו (שם כא יב).  עוד תעדי תפיך ויצאת בִּמְחוֹל משחקים (ירמ' לא ג).  אז תשמח בתולה בְּמָחוֹל ובחרים וזקנים יחדו (שם יב).  שבת משוש לבנו נהפך לאבל מְחוֹלֵנוּ (איכ' ה יה).  הפכת מספדי לְמָחוֹל לי (תהל' ל יב).  יהללו שמו בְמָחוֹל בתף וכנור יזמרו לו (שם קמט ג). הללוהו בתף וּמָחוֹל הללוהו במנים ועגב (שם קנ ד). —  ואמר הפיטן:  אכוף לך ראש ה' חילי, אכרע לך ברך לחתל מחלי, אכתירך בשיר משירי מחולי2, אכון מי יתנך כאח לי (ר"א קליר, קינ', אאדה). —  והמשורר אמר:  האל ירצה אנקת צועקים, ואותם יפצה כי בו חושקים, בתולה תצא במחול משחקים, ותשיר תהלה בא קץ אבלי (רמב"ע, מאורה, אין בפי מלה).  כי סובבים סובבים הולכים המזלות, בימים ובלילות, לדמיון אנשים יחולו במחולות, ומדרך אנשי המחול להתגולל כמזלות סביב, ובמחול האחרון חביב (עמנ', מחבר' יח). —  ב) *חג של מְחוֹלוֹת:  עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן (תענ' לא.). —  ומצוי בסהמ"א:  אשה שנדרה שלא תלך למחול או שלא לשורר (מהר"מ מרוטנב', שערי תשוב' ז).  לך לאותה העיר ואמור להם ליהודים שילכו מאותו מקום כי אני וחילי הגדול עושים שם מחול (ספ' חסידי' תתתתרעא). —  ג) *מין תֹף:  מרים התחילה משוררת ומזמרת והלכו כל הנשים אחריה ומנין היו להם תפים ומחולות במדבר וכו' עת יציאתם ממצרים התקינו להם תפים ומחולות (פרקי ר"א מב).  ויצו פרעה ויצאו את יוסף כל המשחקים במצלצלים ובכנורות וכל כלי זמר אלף תופים ואלף מחולות ואלף נבלים הלכו אחריו (סה"י, ספור יוסף). —  ואמר המשורר:  אתה כמו מחול אשר לו קול מאד גדול ובוקעו ריק ורוח מצאו (ר"י חריזי, תחכמ' נ). —  והמקונן בקינתו קרא:  עלי הגיון מחוליה, אשר דמם בעריה, ועל ועד אשר שמם ובטול סנהדריה (קינ' לת"ב, אלי ציון).



1 מן חול, עי"ש.  והנה ת"א ות"י תרגמו מלה זו בכל מקום חינגא, שהוא רקוד.  ובמשמ' זו גם השבעי', וכך גם החדשים.  אבל קצת קדמונינו פרשו מחול כמו נרדף עם תפים, כך פדר"א, עי' בפנים משמ' ב, וכך פשיטא:  רביעא, וכן מנחם וריב"ג.  ובאמת קצת הפסוקים כמו מסיעים להם, אף על פי שבכל המקומות גם משמ' רקוד מתישבת היטב.

2 ואולי זה במשמ' ב.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים