*, ש"ז, — כמו *מָחוֹק: ולא יעשה את המחק עבה מצד אחד וצר מצד אחד (תוספתא ב"ב ה ה).  מביא אמה או מחק של מתכות ונותנה עליו (ר' נחמיה, שם כלי' ב"ק ו יה).  אין עושין המחק של דלעת מפני שהוא קל ולא של מתכת מפני שהוא מכביד (ב"ב פט:). — ובסהמ"א: חמר המביא תבואה למכור היה נושא בידו כלי היכר של מכירה כגון מחק שמוחקין בה המדה (רש"י כתוב' כד:).  מוחק רוחב טפח לבד ומגביה את המחק וחוזר וכובש את המחק ומוחק טפח (הוא, ב"ב פט:).  והגזרין שעשה משה אמה אורכן ואמה רחבן ועביין כמחק גדיש של סאה (רמב"ם, אסורי מזבח ז ג).