* 1, מיחושׁ, ש"ז, מ"ר מִֵחוֹשִׁים, -שׁוֹת, — כאב, חלי: חיים שנתת לי לא יהיה בהם לא חולי מעים ולא מיחוש עינים ולא מיחוש הראש (מכי' יתרו ב). כל חולי ולא חולי מעים כל כאב ולא כאב לב כל מיחוש ולא מיחוש ראש (שבת יא.). — ומצוי בסהמ"א: חוזק היין מסבב ראשי במחוש ראש (ערוך, ערך הנרני). חש בראשו וכו' מחוש קל (רש"י שבת לב.). הכל בידי שמים מחושות ומכאובות הבאים לאדם כולם על ידי גזירת שמים (הוא, ע"ז ג:). ואם תרגיש בשום מיחוש בעצמך או באחד מאבריך מיד תשתדל לעשות כל הצריך לענין (צוָאת ר"י אבן תבון). מיחושין אינן נקראין מכה (רשב"א, בשם ר' יונא). שאול שאל האיש העלול למיחושי הראש ורפואתו היא בשאיפת עפר הטאבאקו דרך נחיריו (שו"ת מים רבים, או"ח כח).