1, ש"ז, מְחִירָהּ, מְחִירֵיהֶם, מה שאדם נֹתן בעד דבר שלקח מחברו, Kaufpreis; prix d'achat; price:  תנה לי את כרמך וכו' ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו אם טוב בעיניך אתנה לך כסף מְחִיר זה (מ"א כא ב).  קנו אקנה (את הגרן) מאותך בִּמְחִיר ולא אעלה ליי' אלהי עלות חנם (ש"ב כד כד).  סחרי המלך יקחו (סוסים) מקוה בִּמְחִיר (מ"א י כח).  חילך ואוצרתיך לבז אתן לא בִמְחִיר (ירמ' יה יג).  מימינו בכסף שתינו עצינו בִּמְחִיר יבאו (איכ' ה ד).  ולכו שכרו בלוא כסף ובלוא מְחִיר יין וחלב (ישע' נה א).  למה זה מְחִיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין (משלי יז יו).  כבשים ללבושך וּמְחִיר שדה עתודים (שם כז כו).  לא יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מְחִירָהּ (איוב כח יה).  תמכר עמך בלא הון ולא רבית בִּמְחִירֵיהֶם (תהל' מד יג).  ואדמה יחלק בִּמְחִיר (דני' יא לט). —  ושכר בעד דבר מהדברים, מעשה מן המעשים:  לא תביא אתנן זונה וּמְחִיר כלב בית יי' אלהיך (דבר' כג יט).  ראשיה בשחד ישפטו וכהניה בִּמְחִיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו (מיכ' ג יא).  הוא יבנה עירי וגלותי ישלח לא בִמְחִיר ולא בשחד (ישע' מה יג). —  ואמר בן סירא:  לאוהב אמונה אין מחיר ואין משקל לטובתו (ב"ס גני' ו יה).  אל תמיר אוהב במחיר ואח תלוי בזהב אופיר (שם ז יח).  רודף חרוץ לא ינקה ואוהב מחיר בו ישגה (שם לד ה). —  ובמשנ':  אתנן כלב ומחיר זונה הרי אלו מותרין (תמור' ו ג). —  ואמר המליץ:  קנה מן העבדים הצעירים, ואל תרבה לתת בם מחירים (רה"ג, ירא האל). —  והמשורר אמר:  ומי ירצה קנות מעם זמני בקרן הצבי יתן מחיריו (רשב"ג, כשרש עץ).