* 1, מוחל, ש"ז, — הנזל היוצא מזיתים וכדומ' כשהם נכבשים: המוחל2 היוצא מהן (מהזיתים) ר"א מטהר וחכמים מטמאין אר"ש לא נחלקו על המוחל היוצא מן הזיתים (טהר' ט ג).  נפל לתוכו (לתוך המקוה) יין ומוחל ושנו את מראיו (מקוא' ז ג). מי חלב כחלב והמוחל בשמן שאין המוחל יוצא מידי שמן (מכשיר' ו ה).  מוחל משקה הוא ומפני מה טהרו מוחל היוצא מן הזיתים עד שלא תגמר מלאכתו מפני שאין אדם רוצה בקיומו (תוספתא טהר' י ב). ומפני מה אמרו מוחל היוצא מעיקת בית הבד טמא לפי שאי אפשר לו לצאת ידי צחצוחי שומן מוחל היוצא מן השמן טמא מן המעטן טהור (שם ג). — ומצוי בסהמ"א: לפי שכשהיו הזיתים ביחד בכלי אגב הדחק יצא מהן מוחל ונושרו ונתעפשו (ערוךף ערך עטן).  כשטוענן (את הזיתים) מתחלה במעטן להתחמם ולהתבשל מאליהן מוחל זב מהן והוא צלול כמים ולאחר שעמדו ימים ודחקו זה את זה חןזר מוחל לזוב מהן (רש"י שבת קמד:).