*, ש"נ, שה"פ מן *מָחַל, א) סליחה וכפרה לעון וכדומ':  קורא על פה ומברך עליה שמנה ברכות על התורה ועל העבודה ועל ההודאה ועל מחילת העון ועל המקדש (יומ' ז א).  הוציא לו שם רע אין לו מחילה עולמית (ירוש' ב"ק ח ו ג).  על ההודייה הטוב לך להודות על מחילת העון מוחל עונות עמו ישראל ברחמים (שם יומ' ז מד:).  מעשה באדם אחד שיצא ליהרג אמר אם יש בי עון זה לא תהא מיתתי כפרה על כל עונותי ואם אין בי עון זה וכו' ישראל מנוקין והעדים לא תהא להם מחילה לעולם (סנה' מד:).  לפי שמפתח שפתיו (של המשיח) ברכה ושלום ושיחתו נחת רוח והוד והדר בלבושו ובטח ושאנן בדיבורו ולשונו מחילה וסליחה ותפלתו ריח ניחוח ותחנתו קדושה וטהרה (פסיק' דרב כהנא, שוש אשיש). —  ואמר הפיטן:  מול עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים (תפיל' נפיל' אפים, אל מלך).  ותתן לנו יי' אלהינו באהבה את יום הכפורים הזה וכו' למחילה ולסליחה (עמידה ליום הכפורים).  אל נורא עלילה, המציא לנו מחילה, בשעת הנעילה (רבי משה, תפל' נעיל', אל נורא). —   ומצוי בסהמ"א:  ובקשת המחילה אות על כניעתו ושפלותו לפני האלהים והתודותו בעונו סיבת המחילה לו (חו"ה, התשובה ד).  ואין דבר שילוה אל דבר טוב מן הענוה אל החכמה ומן המחילה אל היכולת (מבח' הפנינ', שער החכמה).  אין טוב לתפוס על מי שמבקש ממך את המחילה ואין לחשוב עון על מי שהתנצל (שם, שער ההתנצלות).  אמרו החכמים ערבות המחילה חזקה ממתיקות הנקמה (בן המלך והנזיר ח). —  °ודבור רגיל, °בִּמְחִילָה מאדוני:  קם שמעון על רגליו ואמר לחכם במחילה מאדוני למה עשה ההסכמה הזאת בלתי ידיעת אנשי המעמד (שו"ת מהרשד"ם יו"ד צט). —  °ובִמְחִילָה מכבודו, עי' כָּבוֹד. —  °ואחר הַמְּחִילָה מפלוני:  ואחר המחילה מחכמתו נראה לי שלא צדק בזה (ר"ש אלמולי, פתרון חלומ' ג ד). —  ובִמְחִילָה סתם:  ומה שרצה לדמות וכו' במחילה אין דמיונו עולה יפה (שו"ת נודע ביהודה, או"ח ג). —  ב) °וִתּוּר ועזיבה:  המחילה הוא על דבר ידוע שעשה לו פשרה ומחל לו וכו' ואם הוא (השטר) בלשון מחילה הרי הוא והמחילה שוין שזה לשון פיצוי ופירעון וזו לשון מחילה שמוחל ואפי' מה שלא קיבל ממנו (השטר' לר"י ברצלוני ד).  הוו לי עדים על מודעא זו שאם אעשה לו שטר מחילה בפני עדים ויקנו ממני על המחילה וכו' קנין אונס ומחילת אונס הוא (שם לט).  מחמת שרציתי ברצון נפשי שלא באונס כלל אלא בלבב שלם ובנפש חפצה ובדעת שלימה ובעין יפה ומחלתי לו מעכשיו מחילה גמורה וכו' כי בלב שלם עשיתי לו מחילה זו מחילה גמורה בלא שום שיור בעולם לא לי ולא לבאים מכחי (שם מ).  הוציא שמעון שטר מחילה כי מחל לו ראובן כל תביעה וכל טענה שהיה לו אצל שמעון (שו"ת הרי"ף רסד).  כגון שלוה ראובן משמעון ממון וכתב לו שטר אח"כ החזיר ראובן לשמעון ממונו שהלוהו וכתב לו שמעון מחילה ונשאר השטר בידו (פי' המשנ' לרמב"ם, שבי' י ה).  כשם שאין צריכים עדים לענין מקח וממכר וכו' כך במחילות ומתנות א"צ עדים אלא מפני המשקרים (הוא, זכיה ומתנה ג ד).